Advertisement

Responsive Advertisement

הערוץ הציבורי הישראלי, קאן 11, אמר אמש כי מוסקבה ביקשה מישראל לא להפריע לפעולותיה של רוסיה להעברת מערכות הגנה רוסיות משטח סוריה, בעיקר מערכות יירוט טילים, לשדות הקרב באוקראינה


 הארגון הישראלי לטלוויזיה בלוויין למחשב "Imagsat worldwide" (ISI) מסר כי הכוחות הרוסים העבירו את סוללת ההגנה האווירית הארוכה מסוג "S-300" מסוריה לרוסיה, עקב הצורך לתגבר את ההגנה האווירית של מוסקבה, בצורה מתונה. של הלחימה עם אוקראינה, ורוסיה סיפקה לכוחות המשטר. המשטר הסורי מצויד במערכות מעולות ליירוט טילים, והוא גם הציב מערכות שונות ומתקדמות יותר במתקני הפריסה של כוחותיו בסוריה, כדי לחזק את מיקומו של המשטר הסורי ולהבטיח שהוא לא ייפול כעת.


בשנת 2015, רוסיה הגיעה להסדר לתיאום חיל הים בינה ובין ישראל כדי לחסוך מכם חיכוך בין הכוחות הרוסיים ועמיתיהם הישראלים, במיוחד מטוסי קרב.


מאז חתימת ההסדר, 2 האירועים הגיעו גם למנגנון לתיאום פעולות הצבא של כל אחד מהם, במיוחד בהתייחס לפשיטות ישראליות, כפי שישראל להוטה כל הזמן, באמצעות תיאום בין הבסיס הרוסי בחמים והמפקדה של ישראל. משרד ההגנה הישראלי בתל אביב, ליידע את רוסיה על כל פשיטה מתוכננת. שיגורו על "משאיות ושיירות המובילות תותחים איראניים מעולים מאיראן ללבנון דרך השטח הרוסי", או אפילו תוך שיגור פשיטות על בסיסי משטר ושדות תעופה, כדי לוודא שאתרי אינטרנט או חיילים רוסיים לא ייפגעו.


הערוץ הזכיר בנוסף כי גורמים רוסיים רמזו במגעיהם עם הפן הישראלי שהפסד רוסי בסכסוך על אוקראינה עלול להדביק רגשות אנטי-יהודיים ברוסיה, וכי נשיא רוסיה ולדימיר פוטין הוא היחיד שמונע את התפרצות האנטי-יהודיות. גלים ברוסיה, בקצב איתם.


בהתאם לרישומים הישראליים של ימינו, כ-250,000 יהודים עדיין נמצאים ברוסיה. בתום 12 החודשים האחרונים, בשלב מסוים של ביקורו של השר העליון לשעבר נפתלי בנט, ניסתה ישראל לקצור את הפופולריות של ממשלת רוסיה להגירתם לישראל, ולאפשר לאנשים שנזקקו לעזוב את רוסיה מבלי להפריע לכך.


ביום שעבר, יום ראשון, העיירה אס-סויידה שבדרום סוריה, הייתה עדה להפגנות מפורסמות עקב הידרדרות מצבי המגורים, שכיסו עימותים עם כוחות הביטחון של המשטר הסורי, שהובילו לפחות למוות אחד ול מספר הפציעות של המפגינים השונים.


במקביל, חסמו בני האדם של העיר ג'אסם בנפת דרעא השכנה את הכבישים, ונשבעו לכוון את המחסומים ומטה כוחות המשטר במטרופולין, למקרה שממשלת המשטר לא תענה עוד לדרישותיהם להשיק את עצורים.


אס-סויידה מפגין

המפגינים הסתערו על נפת אס-סויידה בבנייה לאחר שכל אנשי הצוות עזבו והשוטרים והחיילים נמלטו לבניין הפיקוד הסמוך של המשטרה. הם הוציאו את כל התצלומים והפסלים השייכים למעגל קרובי משפחת אל-אסד, קרעו אותם ושרפו אותם בחזית הבניין.


אלמוני השליך פצצה תקפה בחזית הבניין ופצע 3 בני אדם, שנעצרו באמצעות כוחות הבטיחות של המשטר. כוחות המשטר ירו באינטנסיביות על המפגינים, הרגו אדם אחד ופצעו אחרים, במטרה לפזר את ההפגנה ולהדיח את המפגינים מבניין המחוז.


המפגינים חסמו את השדרה המרכזית במרכז המטרופולין של אס-סויידה בצמיגים בוערים, לפני שעברו למלבני אל-סר בתוך מרכז המטרופולין, כשהם עונדים כרזות המגנות את ההידרדרות בתנאי המגורים וכישלון של רשויות המשטר בניהול ה-u. . ס . ענייני א.


ההפגנה החלה באחת עשרה:00 בבוקר בכיכר אל-משנאקה, כשהיא עונדת סיסמאות של מאבק בשחיתות, העמדת מושחתים לדין ושחרור עצורים בבתי הכלא של המשטר. לאחר מכן, הוא נע לכיוון בניין המחוז דרך הרחובות העיקריים בלב הלב הכלילי של המטרופולין, על רקע המספרים הגבוהים של המצטרפים אליו והסלמה בצרכים. המפגינים קראו קריאות להפלת המכונה.


ההפגנה כיסתה את כל תאגידי הגיל, עם נוכחות גדולה של נשים, לאור הכעס והדיכוי שסבלו מבני האדם במחוז. כלי התקשורת של המשטר קבעו מה קרה בהקשר של "עשרות נמלטים מהצדק" שהסתערו על מטה המחוז ושריפת תיקים וניירות מקצועיים.


בראיון לאל-ערבי אל-ג'דיד, המפגין נאסר עזאם הצהיר, "הצרכים שלנו מוכרים על ידי קצינים, והם מיוצגים במלחמה בשחיתות ובהעמדה לדין של המושחתים, לא משנה כמה גבוה עמדותיהם, בנוסף לשיגור הציבור. חירויות ושחרור עצורים", וציין כי צרכים אלו אינם מוגבלים למחוז אס-סויידה, אולם כחלופה מייצגים את כל הסורים.


במקביל שהמפגינים הקיפו את בניין המחוז, ירו כוחות הבטיחות באוויר,מה שגרם למפגינים לתקוף את המכונית עם אקדח המכשיר, שירה כדורים ושרף אותו, תוך קריאות קריאות הקוראות לנפילת המשטר.


עבור מרכיבו, האזרח שאדי אבו עמאר, שקם כמה ימים בעבר, קורא להנפקות הציבור והעליב גורמים רשמיים, הודיע לאל-ערבי אל-ג'דיד כי הוא אינו מדריך כעת להסתער על בניין המחוז ולהשחת: "בשל העובדה שהמוסדות האלה שייכים לנו, אבל אני עוזרת לגרש את בני האדם המושחתים האלה ולהגן עליהם באחריות".


נאורס עזיז ציפה שתנועת "ריג'אל אל-כרמה" תיכנס לכביש, גם כדי להירגע וגם להרחיב


בתורו, העיתונאי נאווראס עזיז, שמוצאו מנפת אס-סויידה, הודה בפני אל-ערבי אל-ג'דיד במידע על ההפגנות, והזכיר כי הפעילים, כולל שאדי אבו עמאר, ידועים להם והתקבצו מולם. של כיכר אל-משנאקה, לפני היציאה לאל-כרמה מלבנית קרוב למחוז הנבנה בתוך העיירה אס-סויידה. .


הוא הוסיף, "לאחר מכן, המצב הפך ממחאות לא אלימות לקריאות שפורסמו בתחילת המהפכה הסורית ב-2011, ועם כניסתן של חברות עצבניות בקרב המפגינים, הדברים ניתנו בחוסר ניהול, ואז בניין המחוז התחלף לסערה, אחד מחדריו נשרף וניירות מקצועיים פוזרו בו. האירוע המכובד ביותר הפך לקריעת תצלום". בשאר אל-אסד על חזית בניין המחוז.


עזיז האמין שהמחאות הללו מייצגות "המשך של המהלכים העתיקים, אם כי באופן עקיף, כתוצאה מאוסף של גורמים שהמשטר חיזק במהלך השנים האחרונות. בניגוד לבניית גשרי אמון בינו ובין תושבי סווידה הבלתי מרוצים. , הוא השלים פרובוקציות גדולות יותר, תקנות וניסיונות לפרק את הצורה האזרחית של חברת סוויד". מה שקרה הוא תוצאה בלתי נמנעת של הידרדרות המצב שהיה מתפוצץ בכל רגע".


עזיז ציפה שתנועת "הג'ל לכבוד" תיכנס לכביש, הן כדי להתרופף או להסלים, במקביל לחיפוש אחר מנגנון חדש לטיפול בבעיות בולטות בין בני האדם של אס-סויידה לבין רשויות המשטר. השירות ומצב המגורים. בנוסף, הוא חזה כי עלולה להיות הסלמה דרך המשטר במהלך הארוך הקרוב לאור אירוע הריסת תדמיתו של בשאר אל-אסד, מה שמביא שוב לתודעה של המשטר את הגישה של דיכוי ההפגנות בנפת דרעא.


אחד המפגינים מצידו, שאבחן את עצמו כסלמאן, הורה לאל-ערבי אל-ג'דיד כי "המחאה לא תפסה את האזור הפשוט ביותר בגלל מצבי החיים הקשים, אלא כתחליף בגלל ההשפלה היום יומית. והשפלה של כל אזרח וכל צעד שהוא עושה, שכן הדברים הכי שימושיים דורשים טווח ארוך". ניסיון כפול ומזומן, בעוד שהממשלה וסוכנויות הבטיחות והמינהל שלה שקועים בשחיתות ללא הרגשה הקטנה ביותר של כאב של אנשים.


דרעא הסלמה

בנפת דרעא השכנה, אזרחי מטרופולין ג'אסים, בצפון המחוז, סגרו את כל הכבישים הראשיים אליו, והדגישו כי זהו "הסעיף הראשון של ההפגנות", שאותו הם מתכוונים להרחיב כדי לקרוא ל- שחרור עצורים בבתי הכלא של משטר אסד.


"צבור ה-Houran הפתוח" ציטט את אחד הבולטים בעיר ג'אסם שהודיע כי "אחרי ארבע וחצי שנים נמסר מהסיבה כי נפילת הוראן בידי המשטר הסורי ותחילת העבודה בהתנחלות הסדר, שקבע באחד מהסעיפים שלו את שחרור כל העצורים, ולאחר הבטחות השווא שניתנו באמצעות המשטר לשחרור העצורים, עכשיו לא קרה משהו".


הוא מסר כי "המהפכנים של מטרופולין ג'סים החליטו לסגור את כל הדרכים המובילות לעיר כשלב ראשוני של תחילת ההסלמה, למעט מקרים הומניטריים שמותר להיכנס ולצאת". הוא חשף כי "המהפכנים הזהירו את לואי אל-עלי (ראש ענף הבטיחות הצבאי של המשטר) ודומיו, שהמחאה נמצאת בקטע הראשון שלה ושהסלמה בלתי נמנעת מגיעה, אם כל בני האדם של חורן יהיו. לא שוחרר מבתי הכלא של אסד".


אדם אחד נהרג ותמונות של מעגל קרובי משפחת אל-אסד נשרפו בנפת אס-סויידה.


הפעיל אבו מוחמד אל-חוראני אמר בראיון לאל-ערבי אל-ג'דיד כי "בני האנוש של העיירה נתנו לכוחות המשטר תאריך קצוב של יום לשגר את העצורים, אחרת עלולה להיות הסלמה עיקרית. נגד כוחות המשטר ומחסומים שלהם", וציין כי רשויות המשטר לא הגיבו כעת במהלך האורך האחרון לעשרות דרישות. בדבר שחרור עצורים, בין אם אלו שהוגשו

הוסף רשומת תגובה

0 תגובות