Advertisement

Responsive Advertisement

היום, יום שני, הודיע ​​משרד ההגירה העיראקי על חזרתם של יותר מ-250 עקורים לאזורים שלהם לקראת סגירת מחנה במוסול, דרומית לעיר, בשיתוף עם הארגון הבינלאומי להגירה, ואישר כי השיבה לעקורים יינתנו מענקים כספיים שיסייעו להם להעביר את חפציהם וצרכיהם לאזורי מגוריהם המקוריים


 במשך שבועות, משרד ההגירה העיראקי הוא המאמצים החדשים העיקריים להתמודד עם אסון העקירה הפנימית המתרחש בתוך ארצות הברית במשך עשרות שנים, לא משנה יציאת דף האינטרנט של הקרבות נגד חברת הטרור "דאעש". כשחושבים על זה ב-2017, כאשר מיליציות חמושות ממשיכות לשלוט ביותר מאחד עשר אזורים ועיירות בצפון, באמצע ובמערב ארצות הברית. ס . ולסרב לחזור לאחור של בני האדם שלה, בדומה לחוסר יכולתם של אחרים לחזור ממניעים הקשורים להרס בבתיהם או לצרות שבטיות, רובם מבוססים לחלוטין על הקושי לנקום במשקי בית שבניהם. מודאגים עם חמושים של דאעש, בפשעים רבים.


אזורי ג'ורף אל-סחר, ית'ריב, עזיז בלאד, אוואיסאת, סינג'אר, דרעא חידקל, אל-ת'רת'ר והכפרים אל-מוקדדיה ומח'ול נחשבים לאזורים הנחשבים ביותר שנכבשו על ידי קבוצות חמושות, שאליהם בני האדם שלהם. יצורים מסרבים לחזור.


כיום, יום שני, בהצהרה מטעם משרד ההגירה העיראקי נאמר, "בשלב עם תוכנת הרשויות לעצור את תיק העקירה וסגירת המחנות, הודיע שר ההגירה, אוון פאיק ג'ברו, על החזרתם של (268) עקורים. אנשים ממחנה אל-ג'דעה החמישי (מדרום למוסול) לאזורי מגוריהם המקוריים".


ההצהרה אישרה כי "העקורים השבים הם מהערים מוסול, קיירה, אלשרקת, אל-קאראג', מחמור, חמאם אל-עליל", והבחירה לחזור בהם, במקביל למשרד, היא "א הקדמה לסגירת מחנה אל-ג'דעה ה-5, בו מתגוררות המוני משפחות עקורים".


והשר העיראקי ציין, בהצהרה שנשאה בתאגיד המידע העיראקי המכובד (INA), כי "ישנן מנות החזרות שונות ובמספרים גדולים, בהתאם לרצונם לחזור בימים הקרובים, בתיאום עם הארגון העולמי. עבור הגירה (IOM)", וציין כי "מעביר להם סכומי מזומן בניגוד להובלה, ומעקב אחר רצונותיהם ובקשותיהם לאחר שתחזור".


ובסיום השבוע גילתה ועדת ההגירה בפרלמנט העיראקי הבטחות חדשות הקשורות לחזרת העקורים לעיירות ולאזורים מהם נעקרו ב-2014 לאחר שתאגיד "דאעש" פלש לערים גדולות בצפון ובמערב המדינה. ארצות הברית, בשלב מסוים לאחר עצרת שר ההגירה, אוון פאיק עם קוצב לב. כוחות הגיוס המפורסמים", פאלח אל-פיאד, דנו באפשרות לאפשר לאזרחי העיר ג'ורף אל-סחאר, מצפון לנפת בביל, לחזור לבתיהם, שכן מיליציות בעלות הברית האיראניות ניהלו את העיירה במשך יותר מ- 7 שנים ומסרבים להחזיר אנשיה אליה.


צמרת ועדת ההגירה בפרלמנט העיראקי, שריף סולימאן, הצהיר, "חזרתם של העקורים וסגירת כל המחנות הם במסגרת התוכנית הממשלתית, שאושרה על ידי הפרלמנט", והצביע בהצהרות לעיתונות כי "בעיה זו עשוי להיפתר אחת ולתמיד לאחר התגברות על גבולות קודמים וכמה בעיות המשפיעות על הריבונות". והפרות בשטח עיראק, אבל הן צרות שרוצות טווח מחירים והקצאות, וצריכות בחירות ממשלתיות.


עבור מרכיבו, התחייב ראש כוחות הגיוס המפורסמים, פאלה אל-פיאד, להקל על החזרת העקורים מהעיירה ג'ורף א-סחאר, בהתאם להצהרה שפרסם משרד ההגירה, שבו הראה כי "שר ההגירה, אוון ג'ברו, נפגש עם אל-פיאד והזכיר עמו את תוכנית המשרד להקל ולהרגיע את החזרה של העקורים מג'ורף אל-סחאר. אל-פיאד הביע את נכונותו לסייע למאמצי המשרד להקל על החזרה, ולחצה שבימים הבאים עשויות להיות תוצאות מוחשיות בעניין זה, "בלי לתת מידע נוסף, אבל גורם אותנטי במשרד הודיע לאל-ערבי אל-ג'דיד כי פגישותיו של השר אוון פאיק עם מנהיגים פוליטיים וסיעות. המטרה היא להציג את דף האינטרנט על עקירה פנימית בתוך המדינה." הוא הביא שיש ערים שלמות שבהן מיליציות חמושות בכל זאת מסרבות להחזיר את בני האדם אליהן או אפילו חוסכות לך את הגישה של צוותי משרד ההגירה לבדוק אותן.


יותר מארבע מאות,000 עיראקים עדיין נמנעים מלחזור לעיירותיהם באמצעות החלטת הפלגים החמושים הלוכדים אותם, מקסימום העיר ג'ורף אל-סכר (מצפון לבבל), המנוהלת באמצעות מיליציות רבות, מקסימום באופן מהותי "גדודי חיזבאללה", "אל-נוג'בה" ו"אסאייב אהל אל-חק". , ו"ג'ונד אל אימאם", כי הוויתור של 2014, בנוסף לעיירות שונות, המקסימום הקריטי שבהם יכול להיות: אל-אווג'ה, ית'ריב, עזיז בלאד, הכפרים אל-תוז והכפרים מח'ול. בנפת סלאח אלדין, אל-אואיסאט, החידקל דרא וחלק מ-אזור ת'רתאר ומתחם הפוספטים בנפת אל-אנבאר, והכפרים אל-מוקדדיה וחוד אל-עזים בצפון-מזרח נפת דיאלה, בנוסף לכפרים ואזורים רבים בנפת נינווה, הממוקמים בסמוך לגבול עם סוריה, המצטיין המרבי שבהם עשוי להיות רביע והכפרים הערביים סינג'אר.


בימים אלה, יום שני, אישרו פעילים ועיתונאים עיראקים את מתן הבחירה לכלוא את הפעיל העיראקי חיידר אל-זאידי למשך 3 שנים, באשמת "העלבת מוסדות הממלכה", בעוד חבריו וחבריו של הפעיל פרסמו את ההאשטאג #חופש_היידר_אל- זיידי, לכוון את גולת הכותרת על "העוול שהוא נתון לו", כפי שתיארו זאת.


העיתונאי העיראקי, מונטזר אל-זיידי, צייץ בטוויטר בטוויטר: "חידר אל-זיידי נידון לכמה שנות מאסר בשל העובדה שצייץ מחדש אדם שתקף את מוסד אל-השד אל-שעבי, ולאחר מאסר ו עינויים במשך שבועות רבים, הוא שוחרר בערבות, ובימים אלה הוא נידון ל-3 שנים".


אל-ערבי אל-ג'דיד יצר קשר עם קרוב משפחתו של הפעיל חיידר אל-זיידי, והוא ציין, "אל-זאידי נעצר ביוני האחרון באמצעות כוח המזוהה עם רשות הגיוס המפורסמת, ואז הוא השתחרר מהכלא בערבות מ. בסביבתו למקום מגוריו, אך הוא סבל מבעיות בריאותיות וגוף חמורות עקב עינויים". שאליו הוא נתון במהלך עשרה ימי מעצרו.


קרוב משפחתו של הפעיל הציג, בראיון שלו לאל-ערבי אל-ג'דיד, כי "העוול שאל-זיידי היה נתון לו יכול להיות מעולה, מכיוון שהוא הכי פשוט דיבר על עיר הולדתו, והוא כתב כל הזמן שהוא הפך לאופוזיציה. להתערבות איראנית בענייני עיראק, ושעכשיו לא נתנו לו שהקהל הפופולרי עלול להתפתח למכשיר להפעיל את לוח הזמנים של איראן ולהרוג פעילים, והוא הפך להתערבות של התנועה הסאדיסטית בענייני העיראקים. מחאות.


עבור מרכיבו, הפעיל העיראקי, חטיף סוהיל, ציין כי "גזר הדין של פעיל עיראקי ל-3 שנים הוא העדות הגדולה ביותר לזהותה של מערכת המשפט העיראקית עם המפלגות והסיעות החמושות, שכן הוא משאיר את גנבי כספי הציבור ללא אחריות. , במקביל להחלת מצביה המחמירים על פעיל ומפגין שכתבו את עמדתו". פוליטיקה ברשתות החברתיות.


סוהיל הצהיר, במגע עם אל-ערבי אל-ג'דיד, כי "תנועת המחאה מתכוננת להפגין הרמוניה עם הפעיל היידר אל-זיידי באמצעות צעדות ומפסיקה לגנות את ההחלטה הלא הוגנת והבלתי צודקת הזו", והדגישה כי "הרשויות רוצות לדכא. כל הקולות ברחבי הארץ, בהקדם באמצעות חקיקת הנחיות משפטיות חונקות לחופש הדעה, ומיד באמצעות מעצרים ופסיקות שיפוטיות.


ראוי לציון שעשרות פעילים עיראקים נאלצו לעזוב את ארצות הברית שלהם באמריקה, בשל ההוצאות הזדוניות והפסיקות השיפוטיות שהוטלו עליהם בהיעדר, שלא לדבר על המרדף של הפלגים החמושים אחריהם, בגלל השתתפותם במחאות העממיות שפרצו בפריימריז של אוקטובר 2019, בהמשך לעמדותיהם הפוליטיות הדוחות את השליטה של המכונים "כוחות הכפיים" בתנועה פוליטית.


"הפגנות אוקטובר" היו עדות לאלימות חסרת תקדים, במיוחד לאחר גישה של קבוצות חמושות, המתוארות כ"מסיבת יום ההולדת השלישית", בשורה של הרג, דיכוי וחטיפת מפגינים ופעילים. האלימות גרמה למותם של כ-800 מפגינים, ולנזק של יותר מ-27,000, בו זמנית, בזמן שאף גורם הנוגע במעשים הללו לא קיבל אחריות.

הוסף רשומת תגובה

0 תגובות