לפני שלוש שנים הוצב שלט בתוך בית העלמין במדבר "שייח' רדואן" למניעת קבורת מתים, ביישום החלטת המשרד הפלסטיני להקדשים ברצועת עזה, אך התושבים המשיכו לקבור את מתיהם. בה עד שהקברים היו קרובים זה לזה, ומרחב המבקרים בבתי הקברות הצטמצם, והתפשטו בהם עשבים שוטים

 בית הקברות אל-בארה נחשב לאחד העתיקים ברצועה, שבו נקברו המון אנוסים ומנהיגי ההתנגדות הפלסטינית יחד עם אישים. מנסה להציל אתכם, בני האדם מקבורה שם, לא הצליח, שכן קבורות רבות בוצעו בצמוד לקברים ביקיריהם, תוך יישום צוואות הנפטרים, שהתרבו בצפיפות בבית הקברות, בתקופה שבה עזה. לסטריפ יש בעיות בהקניית אדמות לבתי קברות חדשים, באסון שהחמיר כבר שנים.

רבים חווים מוטרדים גם בביקור בקברי קרוביהם, שכן הכניסה דורשת ניסיון להימנע מלדרוך על כל אחד מהקברים. לפעמים חלק מהם נאלצים לקפוץ ביניהם, כהגדרתו של מוחסן אלאג'ל, המבקר ללא הרף בקברה של אמו בתוך בית הקברות אל-בריה, לאחר שמילא את צוואתה של אמו לקבור אותה ליד קברה של סבתו בתוך בית הקברות של סבתו. בית קברות זהה לפני שנים.

משרד אווקף בתוך רצועת עזה סגר 24 בתי קברות ב-12 החודשים האחרונים, לאחר שהגיע לקיבולת המקסימלית שלו, בעצירת יולי האחרון. המשרד סיווג את אותם בתי עלמין כ"וינטג'", והכיר את כל שומרי בתי העלמין למנוע קבורה בהם. אבל, כמה מהם הורו לאל-ערבי אל-ג'דיד שהם מנסים מדי פעם להציל מכם את משפחות הנפטרים מקבורה, אולם הם לא יכולים לשלוט לחלוטין במתרחש.

העגל הודיע לאל-ערבי אל-ג'דיד: "אני מתאכזב מאוד ברגע שאני מגיע לבית הקברות, כיוון שלפעמים אני הולך ברבים מהעשב והקוצים כדי להגיע לקבר של אמא שלי, ומדי פעם אני חווה חוסר מקום מהקברים השונים. . כשקברנו את אמי, אנשים ניסו למנוע מאיתנו כשהיא השתנתה לשלמות, אולם הרצון של אמא שלי חשוב יותר". הצפיפות גדלה כעת בתוך בית העלמין, כמו בתי עלמין אחרים בעוטף עזה, וייתכן שלא יהיה אזור חדש עבורו, ואנשים חוששים להישאר לידו".

משרד ההקדשות הלא חילוניות בעזה סבור שבתי קברות, כמו חוות ואדמות ריקות, לא נחסכו עוד מהשלכות של פריחה דמוגרפית מהירה ומיעוט קרקעות באחד המרכזים הצפופים בעולם, ומציינים כי בני אדם אשר עכשיו לא איתרו בתים גם גרים בתוכם. המנהל העדיף את הנכסים במשרד אווקף ועניינים לא חילוניים בעזה, מאזן אלנג'ר, מציע שהמשרד יפקח על שישים וארבעה בתי קברות ברצועת עזה. הוא יעץ לאל-ערבי אל-ג'דיד: "אנחנו מתמודדים עם אסון באיתור קרקעות לבניית בתי קברות בגלל אופי התפשטות הערים וגידול האוכלוסין ברצועת עזה, שהם משאלות שמשגשגות מדי שנה, ואנחנו יודעים שאחד מהבעיות העיקריות ברצועת עזה היא החוסר בבתי מגורים. אבל, מתעוררות צרות הקשורות למגוון הרחב של מקרי מוות כתוצאה ממחלות ומלחמות, ומעדיפות משרדים אחרים בעזה, הגשנו בקשות לוועד הפועל להקצות אדמות לקברים, אולם זה קילומטרים קשה.

אלנג'אר אומר כי משרד אווקף התמודד עם משברים, בעיקר במהלך התוקפנות הראשונה ברצועת עזה בין השנים 2008 ל-2009, שהותירה מספר גדול של חללים בבת אחת ומשקי בית השלימו קבורה המונית, ולאחר מכן ב- תוקפנות 2014, שנמשכה 51 ימים, והותירה משבר. קברים באזורים פנימיים שבהם המקצוע הישראלי ביצע מעשי טבח.

הוא מסביר שמשרד אווקף סיפק, עם נושא אדיר, בתי קברות חדשים ב-4 נפות בתוך הרצועה ב-12 החודשים האחרונים, אבל הזיכרון הזה לא מתקן לחלוטין את המשבר, כי הצרות נשארות במציאת הזדמנות לבית הקברות החשוב ביותר שנמצא ב- צפון העיר עזה, הכולל כ-750,000 קברים.

במקביל לרמז על האפשרות לא לאתר אדמות פנויות לקבור חסרי חיים בשלוש השנים שלאחר מכן, חלק מהמשפחות חיו יותר מעשרים שנה בחלק מבתי הקברות שנפרשו ברחבי רצועת עזה, בקלילות של אובדן. של דיור. ואלה בוודאי מהמשפחות העניות ביותר, שרשות המקרקעין הפלסטינית או אפילו משרד אווקף לא הצליחו לנסות להעביר אותם מבתי הקברות, שהם לא מוצאים להם הזדמנות למגורים.

בנוסף, משפחתו של סמיר אל-סעדי עצמו נאלצה לקבור את סבו לפני שבועיים בתוך בית הקברות של יפן הצמוד לגדר הגבול, בשל העובדה שהם לא מצאו עוד בית קברות ריק ליד שכונות שייח' רדואן ואל-נסר, בעוד שסבתו נקברה בשנה האחרונה בקברו של אביה בעיקר על סמך צוואתה.

אל-סעדי הודיע לאל-ערבי אל-ג'דיד: "בדרך כלל יש לנו נטייה לקבור את יקירינו בבתי קברות ליד אזורי הבית שלנו, בשל העובדה שאנו הולכים לקברים בכל עת שאנו חשים מצוקה, או ללמוד את אל. -פתיח על נשמתם של חסרי תועלת בכל יום חמישי או שישי, אולם בתי הקברות מפחידים כעת בגלל הלידההצפיפות לכמות שלא תמיד ניתן להציץ באבק במספר מהן בגלל אטימות ההידבקות".

קבוצת השהידים בהאא אבו אל-אתא של גדודי אל-קודס, הזרוע הצבאית של תנועת הג'יהאד האסלאמי, הודיעה ביום ראשון בערב כי התמקדה בהסכם שנבנה על אדמות ממערב לג'נין, בצפון הגדה המערבית, בזמן שמתנחלים תקפו. פלסטינים ובתיהם במטרופולין חווארה, דרומית לשכם, בתוך צפון הגדה המערבית.

גדודי אל-קודס הצהירו כי לוחמיה היו מסוגלים "לכוון (הסכם חבלני) מדרום-מערב לג'נין ליד העיירה קפין (צפונית לטול כרם) באמצעות כדורים באופן מיידי, והצדדים הלוחמים שלנו הצליחו לחזור לבסיסיהם ביעילות. "

ואז שוב, פלסטיני נחנק מהגז מדמיע שנורה באמצעות כוחות המקצוע לעבר הפלסטינים בתוך מטרופולין חווארה, דרומית לשכם, ביום ראשון בלילה, כדי להגן על המתנחלים שתקפו את הפלסטינים ואת רכביהם בתוך העיר, לפי מה הופכים להיות מוצגים לאל-ערבי אל-ג'דיד באמצעות העיתונאי עבד אל-רחמן דמאידי, שהוא מהמטרופולין.

דמאידי דיבר על כך שמתנחל עבר למכוניתו מהרחוב הראשי של חווארה, וצעירים זרקו עליו בקבוק תבערה, ואז המתנחלים הצטברו בכיכר סלמאן אל-פארסי במטרופולין, ותקפו מנועים ובתים. כוחות הכיבוש הסתערו על האזור כדי לשמור עליהם, וירו רימוני הלם ובנזין מדמיע. כתוצאה מכך, אזרח נחנק.

  לפני ימים צעירים, עמר עדילי, מהעיר אוסרין, דרומית לשכם, הפך להרוג בזמן שהתחלף לחווארה, כאשר חייל ישראלי ירה בו מטווח קצר לחלוטין לאחר קטטה וויכוח מילולי עם חייל, על מנת שכוחות הקריירה יתפסו את גופתו. בשבת היה חווארה עד לשביתה מקיפה לאבל על נפשו של השהיד, ובאוסרין פרצו עימותים עם הכיבוש.

לחילופין, עשרות פלסטינים נחנקו באמצעות דלק מדמיע, ביום ראשון בלילה, לאורך כל כוחות הכיבוש הישראליים שהסתערו על הקהילה המערבית של טול כרם, במוסד הפיננסי בצפון המערב.

ביום ראשון עצרו כוחות הקריירה אחד-עשר פלסטינים מאזורים נפרדים במוסד הפיננסי במערב, יחד עם ירושלים, כפי שהוכח באמצעות שימוש בעיתונות ובנכסים סמוכים.