Advertisement

Responsive Advertisement

משפחות עצורי מתנת כבוד ערכו ביום שני בערב מסיבת עיתונאים בעיר עכו, כדי להשמיע את זעקתן נגד פסיקות ישראל נגד ילדיהם ונגד אפליה וגזענות מצד מערכת המשפט בישראל בבית האב. של האסיר מוחמד עותמאן מעכו

הכנס התחלף להתקיים בביתו של אביו של האסיר, מוחמד עותמאן, מעכו, שכבר לא נידון. הם דרשו להפסיק את המעצר בילדיהם, בזמן שמשטרת ישראל וכוחות הביטחון הטרידו את מעגל קרובי המשפחה על עריכת כנס הקליק של ביתם.


ועידת הקליק הגיעה לכאן לאחר מתן גזר הדין בהתנגדות לעצור, אדהם בשיר, מעכו, שבוע אולטימטיבי, למשך עשר שנים, אשר הוצר בסיוע הציבור הרחב של משקי הבית של העצורים.


הוועידה נחנכת באמצעות עומר עותמאן, אחיו של העציר, מוחמד עותמאן, המתאר את טכניקות העינויים בשלב מסוים של חקירות הבטיחות והמודיעין הישראליות בהתנגדות לעצורים כ"שיטות לא אנושיות, בין אם באמצעות הפרדה בין אסירים, או באמצעות מניעת ארוחות, או התגנבות במהלך החקירה", לרבות כי החוקרים "הם ייחדו את הצעירים שלנו והתעללו בגישות ברבריות, במטרה להשיג את רצונותיהם".


עותמאן הוסיף, "בנוסף לכל האמור לעיל, אנו רואים את הגזענות והעוולות של בתי המשפט שחותרים את ילדינו בפסקי דין שלא הכרנו בעבר, בניסיון לנקום בפלסטינים בפנים הפלסטינים, וכן ללחוץ עליהם (...) כמו כן, אנו רואים את ההבדל הנרחב בפסיקות בין ערבים ויהודים, מה שמעיד אך, בתי המשפט הללו מכוונים בדרך של אנשים גזענים ומטרתם הכי שימושית להסיח את דעתנו ולזרוע מחסומים מולנו".


לכבודו, אביו של האסיר, חאלד אנסרי, העצור כבר ארבעים חודשים, הצהיר: "בני עצור בכלא מגידו, והוא השתתף במסגרת מתנת הכבוד (...) בתי המשפט המנסים אותו הם לא הוגנות, הבחירות של בית המשפט קשות לנו ולצעירים שלנו (...) המדינה (הישראלית) קיבלתי רווח מקריאת הדמוקרטיה, זה אנחנו של גזענים, וזה קילומטרים נקיים בזה, אני דורש מהילדים שלנו להשיק (...) אנחנו נמצאים בשלב קשה, וכל אדם צריך להתאחד בגב המניע ההומניטרי שלנו.


במסגרת ההקשר, אמר איברהים סמיר עותמאן, אביו של האסיר מוחמד עותמאן, "בזמן שאנו מבקרים בישיבות באולם, אנו מגלים אוטובוסים של מתנחלים שמצפים לנו ליד דלת בית המשפט. כאשר אנו מגיעים לאולם, אנו שמים לב אליהם. מעליב אותנו".


לגבי מרכיבה, אמו של העציר, קוסאי עבאס, ציינה, "הפסיקות הקשות של מערכת המשפט הישראלית כלפי העצורים מקשות עלינו מאוד, בשל העובדה שאיננו מבינים כעת את גורל ילדינו. .אם העונש על אנשים שיידו אבנים הוא עשר שנים, מה לגבי שאר העצורים, כמה שנים?" 12 חודשים יפסוק בית המשפט בניגוד אליהם", והוסיף כי "שירותי המודיעין והמיגון עדיין רודפים אחרי צעירי עכו. חודש בעבר הם עצרו את הבחור הצעיר, טארק חטיב, מהעיירה המרמה אל-ג'דידה".


עם עצירת הוועידה הביעו משקי הבית של העצורים את תחושתם של "סולידריות במלחמה זו ללא סיוע ההנהגה הפוליטית והלאומית הפלסטינית הסמוכה".


מאנה, אסיר משוחרר, הפך לקדוש מעונה לאחר שנפצע אנושות בצוואר ובחזה, לאחר שכוחות הקריירה הסתערו על מחנה דהיישה עם שחר בימים אלה, כדי לעצור קבוצת גברים צעירים יותר, כולל יאזן מאנה, אחיו של השהיד עומר. , במקביל ל-5 אחרים נפצעו בדרך של כדורי עמידה, אחד מכולם באורח אנוש.


לאחר שמסגרתו של השהיד מנעה הגיעה מבית הבראה הממשלתי מבית ג'אלה לבית משפחתו שלו במחנה דיישה, חוג הקרובים העניק לו הופעת פרידה אחרונה, ואז הועברה המסגרת לאולם משפחות הקדושים שבתוך המחנה, שם תפילת הלוויה הוצאה להורג מעליו, וגופתו של השהיד הפכה להיות עטופה בתוך דגל פלסטין.


לאחר מכן, שוחררה צעדת הלוויה של השהיד בהשתתפות כחמשת אלפים פלסטינים, כשהוא נישא על כתפיו, והצעדה הסתובבה בהליכות ברחובות המקיפים את המחנה, כל הדרך עד לבית הקברות של הקדושים. של בית לחם, שם נקברה המסגרת שלו.


נאומים רבים המפארים את השהיד הובאו, בהתאם למה שאישר מתאם הפלגים הכלל-ארציים בבית לחם, מוחמד אל-ג'עפרי, בפני אל-ערבי אל-ג'דיד. אל-ג'עפרי ציין כי הלווייתו של השהיד עטפה קריאות שהוקיעו את פשעי הכיבוש, האדירו את השהיד, קראו לרוח צוות רחבה במדינה, והניפו את דגלי פלסטין ואת דגלי הפלגים הלאומיים. חמושים רעולי פנים השתתפו בהלוויה, ירו כדורים באוויר כדי להצדיע לרוחו של השהיד, ומספר מהם נשאו אותו על כתפיהם, בעוד השביתה השלמה התפשטה לבית לחם באבל.מספר הקדושים כי תחילת 12 החודשים הללו עד לימים אלה הגיע ל-215, הכוללים 159 מהמוסד הפיננסי המערבי, הכולל את ירושלים, וחמישים ושניים מרצועת עזה, בנוסף לארבעה מהשטח הפלסטיני הכבוש ב-1948 .


משפחת חמורי חיה בממלכה של מתיחות, מחשש שממשלת הכיבוש תאכוף את בחירתה לגרש את בנם סלאח, המחזיק באזרחות צרפתית, לאחר שהכיבוש ביטל את זכותו להתגורר בירושלים, עיר הולדתו. רצונו הוא שהכיבוש יחזור בו מתפקידו בדרך של גירוש בנו, במיוחד לאחר הבטחותיו של צמרת ישראל יאיר לפיד לנשיא צרפת עמנואל מקרון לאורך כל עצרתם הנוכחית, כי ממשלתו מתכוונת לגרש את סלאח לאחר פרישתו מתפקידו. תקופת מעצר מנהלית.


אל-חמורי מתח ביקורת על התפקוד הרשמי הצרפתי, בין אם באמצעות הנשיא מקרון עצמו ובין אם על ידי ממשלתו, והגדיר זאת כעמדה מבישה ושערורייתית מאוד, ואל-חמורי אומר: "מקרון הפך להסתפק בשתיקה סופית לגבי מה שהורה לפיד אותו לגבי סלאח, והוא כבר לא ניסה ללחוץ על המקצוע לחזור בו מהחלטתו, וכך גם. על השלטונות הצרפתיים, שלא נקטו כל תפקיד בנושא זה, כאילו סלאח, אזרח צרפתי על פי חוקי צרפת, אינו נוגע לה יותר או נוגע לה, גם כשהוא מתערב במקומות בינלאומיים אחרים כולל איראן ואוקראינה מאוד מבחינת התחביבים שלו.


דוניס אל-חמורי, אמו של סלאח ממוצא צרפתי, המחזיקה בנוסף באזרחות צרפתית, שלחה לפני כעשרה ימים מכתב למקרון ולממשלתו בנוגע למקרה של בנה ולקריאה ללחץ בממשלת הכיבוש, אולם כעת היא לא קיבלה מכתב. תשובה.


לדוניז אל-חמורי אין כעת משאלה טובה, והוא או היא אינם יודעים כעת "מה ניתן להשיג, או אם סלאח יכול לסרב לעלות על המטוס, או שחברות תעופה יסרבו לקבל אותו במטוסיהן", קורא , בהצהרות לעיתונות, נשיא צרפת עמנואל מקרון להפעיל לחץ על ישראל לשגר אותו. בנה ותנו לו לגור בירושלים.


באשר לשלב הפרלמנטרי, התנועה בצרפת חלשה מאוד בשל עיסוקה בקרב באוקראינה, ולאחר מכן עיסוקם בגביע הזירה, שאולי הם התפתחויות שהפכו את התחביב במקרה של סלאח לכמעט בלתי קיים, כפי של סלאח. האב מאשר, אולם הוא משבח את שיבוץ הקונסוליה של הצרפתים בירושלים, ואת שגרירות צרפת בישראל, ואומר: "הם עמדו איתנו בחוזקה, במיוחד הקונסול הצרפתי בירושלים, ואנחנו מתפעלים מהעמדה הזו, שיכולה" לא ניתן להשוות לעמדת השלטונות שלהם והנשיא המנותק שלהם".


מה לגבי התנועה הפנים-פלסטינית למניעת גירוש סלאח?

אביו של אל-חמורי מאשר באומרו: "למרבה הצער, אין תנועה. התנועה היחידה היא מה שאנחנו כמעגל של קרובי משפחה כופים, אלא מספר אנשים מהמשפחה, אולם אין תנועה קיצונית שנלקחת בחשבון מכל חגיגה אחרת ניתן לציין זאת".


אבל, פסגת חברות האסירים הפלסטינים, קדורה פארס, אישר בהצהרה לעיתונות כי "ההחלטה המפתיעה של הכיבוש לגרש את חמורי לצרפת, ולהסיג את זהותו הירושלמית, היא החלטה ברורה באמצעות הכיבוש לשקם הפשע החמור של גירוש כלפי עצורים ואסירים".


המשרד לענייני ירושלים גינה בנוסף את בחירתה של ממשלת המקצוע בישראל לבטל את תושבותו של אבן אל-קודס, פעיל זכויות אדם, סלאח אל-חמורי, ולגרשו לצרפת, בהתחשב בבחירה כ"פשע סכסוך". כמו כן, "הבחירה לבטל את התושבות של עו"ד אל-חמורי ולגרשו ממטרופולין שלו היא קלה סגולה למה שיחזור לעיר הקודש שסבלה ללא הרף ומשפחתה סבלה ממדיניות הכיבוש הגזענית.


משפחתו הפרטית של פעיל זכויות האדם והעצור המינהלי הפלסטיני, סלאח אל-חמורי, הודיעה מראש כי ממשלת המקצוע בישראל דחתה את גירושו לצרפת מ"מניעים מנהליים", לאחר שזה היה אמור להתקיים ביום ראשון.


ביום רביעי האחרון, ידעו רשויות הכיבוש את העציר, המחזיק גם באזרחות צרפתית, על הבחירה לגרש אותו לצרפת ברביעי בדצמבר ולמשוך את תעודת הזהות הירושלמית שלו.


להפך, הציגה עורכת דינו, לאה צמל, את "דחיית גירושו מסיבות מנהליות, על מנת שניתן יהיה לעיין במסמך שלו בשבוע הבא", וציינה כי לאחר שנודע לו על ההחלטה, חמורי היה צריך להופיע מוקדם יותר מ- את מסמך הכיבוש של בית המשפט הצבאי, אך הוא סירב, והדגיש כי איש המקצוע המשפטי שלו אינו מסוגל לחכות, והזכיר כי הוא ציין כי ניתן להתייעץ חדש.

הוסף רשומת תגובה

0 תגובות