מספר סימני שאלה הועלו לאחר הצעד הזה, מבלי שרכשו פתרונות שהצדיקו הסרת סרט מצרי מהתחרות לאחר שהפך להצגתו כי הוא עשוי להשתתף ב-17 סרטים נוספים. הסרט נועד מסיבות לא חילוניות, וזאת למרות ההזדמנות שהצנזור עשוי לאשר את הוכחת הסרט בתחרות הפשוטה ביותר, אולם הוא כבר לא השיג זאת, מה שאילץ את יצרן הסרט, מוחמד חפי, לפרוש זה. הוא הציג שסירוב הצנזורה במצרים הגיע בזמן שהצנזורה בסעודיה הסכימה לתת אותה ללא משוב.
באשר ליצרן, מוחמד חפי, הוא ציין בהצהרות בשולי התחרות כי הצנזורה המצרית כבר לא חסכה ממך את הצגת הציורים, אולם יש כמה הערות צנזורה שברגע שהיא תיגמר ותשובה מספקת. ניתן להגיע לאירועים השונים, הסרט עשוי להיות מוכח מסחרית במצרים ובמקומות הערביים הבינלאומיים.
הסרט "מקה קהיר" בכיכובם של מונה זכי, מוחמד ממדוח, מוחמד פרג' וחאלד אל-סוי, והסיפור נכתב בסיועו של מוחמד רג'ה, בבימוי האני ח'ליפה, ואירועיו סובבים סביב מסע מקהיר אל מכה, בה מגיעה מונה זכי להחלטה לנסוע למכה כדי לקיים את טקסי החאג'. יחד עם אביה, אבל כל שבוע לפני הנסיעה מתרחשת הפתעה שמשנה את כיוון אורחות חייה.
זמר מעון האופרה המצרי, אחמד אפאת, הועבר לטיפול מעמיק במתקן בריאות לא ציבורי בקהיר, לאחר שלקה בהתקף לב כלילי מפתיע.
אחמד אפת התכונן לעלות לרמה הגדולה, במעון האופרה המצרית, להופעה ביום חמישי בערב, כחלק מההופעה החיה של הרצועה הערבית ברחבי הארץ.
ומנהל מחלקת התקשורת באופרה, מוחמד מוניר, כתב ב-fb: "1000 שלום עליכם, אמן.. האמן אחמד אפת סבל מזיהום פתאומי מוקדם יותר ממה שעלה לבמה המאסיבית בהופעה החיה של האנסמבל המוזיקלי הלאומי הערבי, והוא הועבר למרכז הבריאות של המרצים. אלף שלום עליכם, או אחמד".
זמר מעון האופרה המצרי, אחמד אפת, הועבר לטיפול נמרץ במרפאה פרטית בקהיר, לאחר שנאבק בהתקף לב מפתיע.
אחמד אפת מתכונן לעמוד בראש הרמה הגדולה, בבית האופרה המצרית, לבצע הופעה חיה ביום חמישי בלילה, כחלק מההופעה החיה של להקת המוזיקה הערבית.
ומנהל ענף התקשורת באופרה, מוחמד מוניר, כתב ב-fb: "אלף שלום עליכם, אמן.. האמן אחמד אפת סבל מזיהום פתאומי לפני שעלה למפלס הגדול בקונצרט של אנסמבל מוסיקלי ערבי ברחבי הארץ, והוא הועבר לבית החולים למורים. 1000 שלום עליכם, או אחמד".
העיתונאי ורופא הבריאות המצרי, מוחמד אבול גהייט (1988-2022), חרג היום, יום שני, ימים לאחר שנפל ישירות לתרדמת בגלל רוב סוגי הסרטן שלו.
אבול גהייט, שהיה עמיתו של הטלוויזיה הערבית בלונדון בגלל הקמתה, ועובד כיצרן ראשי של החבילות שלה, בדומה לכתיבת מאמר שבועי בעיתון הערבי החדשה במשך שנים, הודיע בתחילת אוגוסט 2021, באמצעות פוסט ב-"fb", שהוא סובל מרוב סוגי הסרטן, הוא גילה שהגידול התפשט לבלוטות לימפה בחלקים שונים בגופו.
Aboul Gheit תיעד את ההרפתקה הקשה שלו עם רוב סוגי הסרטן באמצעות פוסטים ארוכים וממוקדים ב-"fb", כך שבעת הזריחה בימינו הודיעה אשתו, ישראא שהאב, על מותו בלונדון, שם הוא מתגורר יחד עם אשתו והתינוק.
אבול גהייט החל את ציוריו העיתונאיים במצרים במוסדות רבים, מקסימום בעיקר "בטלוויזיה" ועיתון "אל-שורוק". אחר כך עבד בערוץ "אל-חורה" האמריקאי, אחר כך עבר לטלוויזיה "ערבית", בהמשך לעבודתו עם קהילת "ARIJ" לעיתונות חוקרת. היא החלה את הקריירה שלה ב-2012 כרופאה במכון הבריאות המועדף של אימבבה בקהיר.
בשלב מסוים במקצועו, אבול גהייט זכה בפרסים רבים, בזכות ציוריו החוקרים, יחד עם:
פרס מוסטפא אל-חוסייני לשנת 2013 עבור קטגוריית הכתבות העיתונאיות לכתבים ערבים צעירים יותר, על מאמרו "כאילו לא קרה כלום" שפורסם ב"אל-מסרי אליום".
בשנת 2014, הוענק פרס סמיר קסיר לחופש הקליק באמצעות האיחוד האירופי בביירות על מאמרו "עונת החיים ללא רוח חיים" שפורסם ב"באוואבת אלשורוק".
מדליית זהב לשנת 2019 במסגרת פרס Ricardo Ortega, הקשור לאו"ם לעיתונאות אור-קולית עבור מחקר חוצה גבולות הטלוויזיה שלו: "המשתמש האחרון", שבו הוא חשף כיצד עשרה מיקומים בינלאומיים מערביים הפרו חוזים דו-צדדיים למכירת דקלים והפרו את האינטרנט הרלוונטי.הנחיות משפטיות לאומיות, שעיקרן הופעת כפות ידיים מוגבלות חוזית לצדדים למלחמה בתימן.
פרס פסטוף הראשון לשנת 2020 בקטגוריית תרומה למפעל השלום, עם החידושים ניק דונובן וריצ'רד קנט, על חקירתם על המימון הסמוי של כוחות המדריכים המהירים הסודניים (המורכבים מצבא ג'נג'וויד).
בשנת 2021, פרס הייקל בסיס לעיתונאות ערבית, על חקירותיו על צרות תימן וסוריה.
בשלב מסוים במקצועו, אבול גהייט תרם למספר רב של חקירות חקירה קולקטיביות, בעיקר החקירה עם הקרן למלחמה בפשע מאורגן ובשחיתות עם 163 כתבים ברחבי העולם כדי לצבור, לערב, לערוך ולפרסם את ה-Swiss Leaks, שגילה פרטים על חשבונות חיצוניים של אישים בולטים, כגון נשיאים ומלכים ברחבי העולם.
עזיבתו של Aboul Gheit הגיעה לכאן כמה ימים לפני יציאת הספר האלקטרוני שלו "I'm Coming, O light", שבו הוא מספר על ההנאה שלו עם זיהום והרבה מידע אנושי שונה. Aboul Gheit כתב בערך את הספר, "אתרת אותי עכשיו לא כותב יומן של אדם מושפע, אולם כתחליף לכתוב אירועים ורגשות, מה שחוויתי ומה שגיליתי, ביוגרפיה של עצמי ושל הטכנולוגיה שלי גם יפה. בלי להבין זה, חציתי את הכתיבה שלי מהייחודי אל הכללי, וכך עברתי בין רציונליזציה מדעית לחדשות על נטיות פוליטיות, ומתוך הפרכה." מיתוסים על כך שנקראים (תרופת הזדמנות) להמשך מותה של המלכה אליזבת, אני עושה מדיטציה על מוות וקיום.
אם בדרך נס אחד אני אנצל, אני אחפש את האור הזה שבו ניסיתי והערכתי גדלו במהלך ימי מחלתי, ואני יכול לתת את מה שאני מסוגל להודות על התמזל מזלי יש לי בן זוג זוהר, אמהות ואבות זוהרים, והמון חברים שהאור שלהם מרגיע אותי במציאות של הכי מגניב בעולם. ואם הגורל מציע לי את הזמן שהרופאים קבעו, אני מקווה שאחרי מותי יהיה אור ורוגע, ושהספר האלקטרוני הזה יעקוף מעט אור למי שיקרא אותו.
0 תגובות