Advertisement

Responsive Advertisement

הסוכנות המרכזית לגיוס הציבור וסטטיסטיקה (הממשלתית) במצרים מסרה היום, רביעי, כי פעילות ענפי התעשייה והחילוץ ירדה ב-1.81% על בסיס חודשי, בספטמבר, וכי הקריאה הראשונית של המדד לתעשייה. ותעשיות מיצוי רשמו 115.58


 התאגיד הוסיף, בהצהרה, כי הלימוד הראשוני של מדד תעשיות הייצור וההפקה, שאינו כולל נפט גולמי ומוצרי נפט, רשם מאה וחמש עשרה.חמישים ושמונה בספטמבר, לעומת ניתוח סופי של 117.71 בחודש אוגוסט.


המיזם ציין כי בייצור ציוד חשמלי לבית ומנועי מנועים חלה ירידה חודשית של 6.7% וצמד של.9%, בהתאמה, תוך ייצור סחורה מתכתית מחושלת, ייצור מערכות מחשב, סחורה אלקטרונית ואופטית, וכן מכשירים רפואיים היו עדים לפריחה חודשית של 13.3% ו-6.8%, בהתאמה.


לאורך כל הימים שמעבר, אנשי עסקים ומוסדות סוחרים התנגדו לבחירתו של השר העליון מוסטפא מדבולי מס' 4151 משנת 2022, בנוגע לאיסור על מימון הבנק הרלוונטי ליוזמות של המגזר האישי ביוזמות תעשייה, חקלאות, תיירות, קבלנות ואנרגיה מתחדשת. בתחביב של 8%.


המועצה המצרית למחקרים מוניטריים פרסמה בנוסף אתמול, יום שני, הצהרה שבה אישרה כי המגזרים הכלכליים והיצרניים עומדים בפני התכווצות מדאיגה, מתחילת השנה.


הקרב באוקראינה העמיק את הבעיות של המערכת הפיננסית המצרית, הנשענת על יבוא, בגלל החשבונית הגבוהה להעלאת סחורות ראשוניות, בגדול חיטה ושמן. הלחימה שיבשה את התיירות מאוקראינה ורוסיה, שהיו בין השווקים הגדולים במצרים, ולכן איבדה מקור חיוני לפורקס קשה.


והבנק החיוני של מצרים הוציא בחירה להפסיק לטפל בתיקי סדרות ביישום כל פעולות הייבוא, ולהגביל את העבודה לאשראי דוקומנטרי היעיל ביותר, החל מתחילת מרץ הסופי, מתוך כוונה לשלוט במחיר הדולר. לכיוון הלירה, באמצעות פעולות הגבלת ייבוא.


המבחר הוביל להיעלמותם של המון סחורות ממדפי החנויות והארגונים המסחריים, ולמחסור בחומרים לא מבושלים כתוצאה מהתקנות המוטלות על היבוא.


ברור, מכוון, שנעשה מאמץ אדיר מנקודת מבט ארגונית אם ברצונך להגיע לדרגה זו של הופעה, ניסיון המלווה בתשומת לב תקשורתית מבריקה ובחסות חסרת תקדים ממוסדות אמינים ופרטיים, בהובלת השימוש ב- משרדי סגנון חיים, חוץ, סביבה ועתיקות, ומקום העבודה של אונסק"ו בקהיר. זה בהשוואה לחברות. פרטיים וממשלתיים. למען הכיוון, התחביב הזה מהשורה הראשונה בתערוכה השתנה למדרגה ראשונה, מכיוון שזה לא אופייני למגוון גדול כזה של פקידים להשתתף בתערוכת יצירות אמנות במצרים.


עם זאת, החסות העצומה הזו שהמוסד המארגן השיג עשויה להגביר סימני שאלה גדולים לגבי מערכת היחסים המורכבת והפולשנית שלו, שבלעדיו אולי לא היה מסוגל כעת לארגן סוג כזה של תצוגה גדולה, ובאזור קריטי כמו מקום הפירמידות. מדוע כל העזרה הזו ניתנת לסטארט-אפ עם מוסדות חסרי פניות שונים הפועלים במצרים?


כדי לענות על שאלה זו, עלינו להבין את ההקשר שבו נוצרה היסוד של "יצירות אמנות מצרים". הופעתה של קבוצה זו חלה במקביל לפריחה של סיקור אמין שמטרתו לשלוט באזורים של יצירתיות והבעה, יחד עם ייצור דרמטי, קולנוע, תיאטרון, עיתונות ועוד. מעטים סבורים שקבוצה זו אינה אלא מתווך לא ידוע ליישם מדיניות זו בתחום האמנויות הנראות כמו שצריך, לאחר כישלון הקבוצה הרשמית להשיג מטרה זו. לאורך השנים האחרונות, מוסדות עצמאיים המתעניינים באמנות מודרנית היו מוגבלים וכפופים לתקנת המוסדות האזרחיים, אשר הפחיתה משמעותית את הסיוע הכספי עבורם, בזמן שהטרדות וביקורי הגנה מתמשכים בגלריות ובמוסדות העוסקים במדעי הרוח. השתפר, כדי שחלקם הופעלו בלחץ לסגור, כמוסד. בית עיר, כדוגמה. ישנם מקרים נפוצים של החרמת יצירות אמנות או חקירות עם האחראים על מוסדות אחרים לגבי התוכן בתצוגה שלהם, כפי שקרה באמצע התמונה הנוכחית. בתקופה שבה הוטלו תקנות על אותם מפעלים, "יצירות אמנות דה מצרים" התייחסו בתוקף לאמץ סוכנות של תערוכות גדולות בשיתוף עם כל המפעלים המכובדים, ובתמיכה בלתי מוגבלת של קבוצות ציבוריות ופרטיות.


הציורים של ימינו אינם רק צורה אסתטית או קונקורד גלוי, אולם ציור קונספטואלי במהותו, השופך בעדינות על צרות וסוגיות אופנתיות, אפילו בהנחה שזה מרחק קילומטרים מנקודת מבט סובייקטיבית. אבל, אם נלמד בזהירות את חומר התוכן של הפעילויות המסופקות בדרך של "אמנות מצרים", נוכל להבין שרובם אינם קשוריםo פרקטיקות מודרניות למעט בשיח הוויזואלי בלבד, שכן הן פשוט צורות ויזואליות מקסימות בתוך השטח הציבורי, שכמעט ואינן נותנות שום תזה או שאלות חברתיות ופוליטיות חשובות. אולי המטרה המוצהרת של התערוכה המוזכרת כאן יכולה גם להסביר את הפער הזה בין העבודות המבוצעות ואת אופי הפרקטיקות החדשניות. יש ביטחון מוחלט שטיפול בציורים עכשוויים כשיטת פרסום או פרסום, באופן זה, עלול לפגוע באופי של יצירות עכשוויות ולפגוע במחירן כאמצעי ביטוי ועיסוק בנושאים דחופים וקוצניים.


ההשקפה הצנועה הזו של אמנויות ימינו הופכת להרהר בתוך תקרת הביטוי המאופקת של היצירות, שכן רובן הן יצירות שלכאורה לוקחות על עצמם את הרעיון של פרקטיקות של ימינו, בעוד שחומר התוכן שלהן סותר את האופי החיוני של אותן פרקטיקות, שעלולות להיות בנוסף פתוח לכל החזונות והרעיונות. ראוי לציין כאן שהסיקור של הארגון, בגלל הקמתו, נראה מתנשא בהתמצאות שלו לציבור המצרי ולרשת התרבותית הסמוכה, שנחשבת בבחירתו בשפה הצרפתית שלו (יצירת אמנות du Egypt) או אולי בשמות התערוכות שלו. , שנראה כאילו נכתבו בכל שפה אחרת ולאחר מכן תורגם ישירות לערבית, אשר חל על קריאת התצוגה שאנו מדברים עליה ממש כאן: "לנצח הוא עכשיו".

הוסף רשומת תגובה

0 תגובות