המפעל הופרע עקב שיתוק תחבורה, הפסקות כוח ומחסור בדלק, מה שגרם לקבוצות רבות, יחד עם הרשויות, להפיל פקולטות ועבודות, עד למעבר של מה שהם מתארים בגלל האסון החמור ביותר שפקד את סוריה בהתחשב ב-2011.
המשאבים, שביקשו לא להיות מאובחנים יותר, עוקבים אחר כך שהדחף הטוב ביותר כלפי מעלה בחיובי הדלק היה במחוז אס-סויידה, שהיה עד להפגנות מחאה בגלל יום קודם לכן, בשל העלויות הגבוהות והמחסור בדלק. . בימים אלה הגיע תעריף ליטר הדלק לכ-15 אלף קילו, והחיוב של ליטר סולר עלה לתשעת אלפים. לִירָה.
הלירה ממשיכה לומר לא
מנגד, מחיר החליפין של הלירה הסורית ירד לכיוון המטבעות העיקריים, כדי לדווח בימים אלה על השער הנמוך ביותר אי פעם, לאחר שמחיר המסחר של הדולר הגיע ל-5830 לירות, ומחיר גרם זהב 21 קראט הגיע 297 אלף קילו, תואם מקורות מבירת סוריה ואתר האינטרנט "פאונד בימינו".
דמי המגורים גדלו על ידי שימוש ביותר מ-30 אחוזים בתוך חודש, בהתאם לכלכלן הסורי עלי אל-שאמי מדמשק, לאחר שהוצאות מוצרי המזון והגז עלו למחירים הטובים ביותר כשחושבים על תחילתה של המהפכה הסורית.
במקביל לכך שא-שאמי מעריך את עמלת המגורים עבור "האוכל הפשוט ביותר" ביותר ממיליון קילוגרמים סורים בקצב של חודש, הוא אומר לאל-ערבי אל-ג'דיד שהעברות לחו"ל הן שם ביטוי המשחק של הסורים. הישרדות, כי רווח של לא יותר מ-100,000 פאונד אינו מספיק להוצאות של 5 ימים. למעגל הקרובים הסורי.
הכלכלן הסורי מוסיף כי "מחסור בגז שינה את המציאות של המערכת הפיננסית, העמלות והשווקים", ומציין כי "הסגירות הנפוצות של מרכזי עסקים וחנויות עקב הפסקות חשמל של עשרים שעות בקנה אחד עם היום, שגרמו ירידה בתנועת המכירות והרכישות והתפשטות סימפטומים של מיתון חמור, בגלל מחסור בקניית חשמל ורעב". אופנתי", אמר.
ובערך התגובה של שלטונות בשאר אל-אסד לקריאות להעלאת שכר, שהאחרונה שבהן הפכה לבקשתם של תורמים מאסיפת בני האדם היום, יום שני, אל-שאמי אומר כי אין נזילות בתוך שלטונות אל-אסד, גם לא. לקנות בנזין ולא חיטה, אז איך יואץ השכר, למעט באמצעות הדפסת המטבע של פרוסיה ומימון הגירעון?
והוא לקח בחשבון ש"דרישת יחידי אסיפת בני האדם, בימינו, לשפר את אותו ישן מגורים לאורך כל הדיון בוועדת החשבונות לתקציב הציבורי, היא הצעה ציבורית כתלויה בחובה, כי כל האנשים מודעים להיקף האסון הפיננסי של רשויות המשטר, שהגיע עד כדי הצגת בתי המגורים של העקורים מחומס ואידליב בשכר ובאמצעות הצהרה אותנטית בעיתונים ממשלתיים". לאחר שחייב את האזור האישי לייבא כמה חומרים וסחורות פשוטות כדי לגשר על הגירעון בשוק ולספק חוסר איזון.
סוריה סובלת ממחסור חמור בבנזין, לאחר שמפת הייצור השתנתה כשחושבים שתחילת המהפכה ב-2011, כך שסוריה הפכה ממדינה המייצרת כ-380,000 חביות בהתאם ליום, לה נפט תורם כ-24% התמ"ג, 25% ממכירות הכספים הכלליים ויותר מארבעים% מהיצוא. כללי, לכפרי שמייבאת יותר ממאה וחמישים,000 חביות בהתאם ליום.
הייצור של אזורים בשליטת המשטר הצטמצם לכ-20,000 חביות, בנוסף למיצוי של כ-20,000 חביות מאזורי "SDF" המבצעים מניפולציות על מקורות החשמל בצפון מזרח סוריה, מה שמביא את הגירעון היומי ליותר ממאה,000 חביות.
המחסור והעלות הגבוהה של חברות החשמל הפכו למוכרים בחיובי סחורות וסחורות ארוחות, משום שהעיתונאי הסורי, צברי עיסא, גילה, לאורך כל הפרסום בימים אלה, שהחיוב של ליטר שמן זית הגיע לארבעים וארבע,000 קילוגרמים סוריים, והמטען של כריך פלאפל הגיע ל-3,000 לירות סוריות, בגין שיתוק התחבורה וניצול האסון בסיוע נהגי מוניות. והעלאת תעריף הנוסע לחמישה,000 קילו סורי.
על פי משאבים מבירת סוריה, דמשק, התעריף של קילו תפוחי אדמה עלה על 3,400 לירות סוריות, ועגבניות 2,500 קילו, והחיוב של קילו סוכר נתן 6,000 קילו, ואורז רשם את המחיר הטוב ביותר בקירוב. 6,200 לירות, כך שהבשר נשאר מחוץ לכספם של הסורים ולשולחנות, בהתאם למקורות, לאחר שהגיע מטען של קילו קציצות. לחנק ל-22,000 לירות סוריות, והשכר של קילו טלה לארבעים,000 Sקילו איריים.
למרות שדיווחים ברחבי העולם מסכימים שיותר מ-14 מיליון סורים בתוך סוריה סובלים מעוני מופרז, המנהל לשעבר של משרד הנתונים המכריע, שפיק ארבש, אומר ששיעור העוני בסוריה הגיע לתשעים אחוז בשנים 2020 ו-2021, והוסיף, בכמה נקודה של הצהרות קודמות בתקשורת, כי "העוני הולך ומעמיק עכשיו".
ביום שני בבוקר, בני האדם במטרופולין אס-סויידה, בדרום סוריה, סירבו לשלוח את ילדיהם לקולג'ים, ללא קשר ליום יום שמתחיל בפתחיהם ולנוכחות של צוות הדרכה של עובדים. אבל, האזרחים שהיו עדים, שלשום, יום ראשון, לאירועים בחזית בניית המחוז ופיקוד המשטרה של המשטר הסורי, מפחדים מאירועים דומים בכל שנייה, בעיקר בגלל מה שדלף דרך הרשויות המכובדות מעיד על הסלמה.
אתרי מידע רבים פרסמו ושידרו מידע אודות ממשלת סוריה המביאה כוחות סיוע צבאיים מהחטיבה השתים עשרה מהעיירה יזרעא שבמחוז דרעא, דרום מערב סוריה, כדי להתמודד עם ההפגנות שהתרחשו יום קודם לכן.
העיר נמצאת במדינה של ציפייה ואזהרה, במקביל לתנועה שוב לשווקים ולמוסדות של אס-סויידה. אל-ערבי אל-ג'דיד עקב אחר הצפיפות של הולכי הרגל בחזית בניין המחוז, שהפך לריקון בסיוע עובדי העירייה מרהיטים שרופים ומנוקים, בתוך היעדר נוכחות אבטחה או חיל הים באזור.
אורווה שרף ייעצה לאל-ערבי אל-ג'דיד: "אתמול הייתי המפגינים השונים, ודרשתי, כמוהם, חשמל, גז, מים ואחריות על המושחתים, אולם עמדתי כמוהם ברגע שהם התחילו להסתער על בניין מחוז. אנחנו מפגינים למען הזכויות שלנו, עכשיו לא ונדלים".
עם זאת, אחד מפורצי הבנייה של המחוז, שדיבר בעילום שם, נימק בפני אל-ערבי אל-ג'דיד את הסיבה להשתתפותו בכך, בסיוע הכרזה כי "מפעלים אלה שייכים לרשויות ומופיעים על ידי שום אמצעי לא היה שייך לבני האדם. הם מתקנים לתכנון תוכניות וקשירת קשר כלפי בני האדם, והם כבר לא חיוניים יותר מאשר אזרח שמת מרעב." חסר דם וצמא."
עבור היסוד שלו, חמזה אל-מערופי הורה לאל-ערבי אל-ג'דיד, "ההסלמה הגיעה לאחר הפגנות רבות, אפילו שהקצינים לא עשו שום דבר לעומת ערבויות". בהתאם לדעתו, "הממשלה באסוויידה הקלה על המפגינים להיכנס לבניין המחוז, בדרך של הרגיז אותם בעזרת זריקת רימון הלם ואילץ את היושבים לסגת, כדי שזה יסיט. המצפן של ההפגנה ודעת הקהל. אני מאמין שאל-מערופי הציג, "הרשויות המשיכו להפיץ שמועות על שוד וביזה של השווקים העיקריים על ידי המפגינים, אותם תיאר משרד הפנים של המשטר הסורי כחבלנים".
0 תגובות