לאחר חילוקי דעות בין "איגוד המוציאים לאור העיראקי" לבין קבוצת הוצאות לאור ומוסדות תרבות, הוכרז בשנת 2023 כי יושק יריד ספרים שנתי חדש בשם "יריד הספרים הבינלאומי בעיראק" המאורגן על ידי "קרן אל מדא למען תרבות, אומנויות ומדיה", השונה מ"יריד הספרים הבינלאומי בבגדד"

 בסיוע ממשלתי למוסד המארגן, החל המושב הראשוני של התערוכה החדשה בתשעה בדצמבר 2020. במהלך אותה התייעצות, ההפגנה נשאה את שמו של המשורר העיראקי מוזאפר אל-נואב (1934-2022). אחר כך קריאתו של הסופר העיראקי הנעדר תומה פרמן (1927-1990). ), בהתייעצות השנייה שלה שהתקיימה בתום 12 חודשים. 2 הכיתות היו עדות להשתתפות עיראקית וערבית נרחבת. ואז שוב, כמה בתים עיראקים החרימו אותם בגלל מחלוקות קודמות והכוונות המיוחדות שלהם מאלה של המארגנים.

למחרת, יום רביעי, ב"גני הירידים הבינלאומיים", בבגדד היסודי, תחל פעילות הייעוץ השלישי של התערוכה, ותימשך עד ה-17 בדצמבר הקרוב, בשיתוף עם "איגוד המוציאים לאור והספרנים" בעיראק.

בהפגנה יהיו עדים ל-80 דיאלוגים בספרות, פילוסופיה וסוציולוגיה

כ-440 הוצאות לאור עיראקיות וערביות מעשרים מדינות משתפות פעולה בהפגנה, בנוסף למוסדות תרבות ואמנות, המורכבים מ: האקדמיה הקלינית העיראקית, איגוד הסופרים והסופרים ומעון לענייני תרבות. בצד, ניתן היה לקיים כשמונים שיעורים ושיעורים חשובים, בהם משתתפים סופרים, אקדמאים וחוקרים בספרות, פילוסופיה, סוציולוגיה ותחומים נוספים, בהמשך לערבי שירה ומנגינות.

חלק מהכותבים: מוחסין אל-רמלי מעיראק, פיראס אל-סוואח מסוריה, מוחמד אל-נאס מלוב, בוטהינה אל-עיסא מכווית, בושרה חלפן מבחריין, האנה דובגן מגרמניה, פדרו אנריקז מאיסניה, אטסומו אוקאדה מיפן, וחאבייר לובן מבלגיה.

הבימוי נושא את שמו של הפילוסוף העיראקי האדי אלאאווי (1932-1998). בהקשר זה, חלק מהשיעורים מחויבים לדון בביוגרפיה, ברעיון ובהישג התרבותי שלו, ופסל שלו מוקם בתוך התערוכה, שקדמה לה באמצעות קמפיין שיווקי קידום מכירות שהחל שבועות בעבר. תצלומים בשחור-לבן של אל-עלווי נתלו בכמה מרחובות בגדד כדי "להציג אותו ולמשוך עניין לתפקיד יוצא הדופן שמילא במשך הקריירה האינטלקטואלית שלו", בהתאם למארגנים.

מסע השיווק היה קונבנציונלי. הכרזות השחור-לבן שלה מדמות את העיצובים של המאה הקודמת, לגבי אורך זהב עם ייצור הידע והאישיות המשפיעים שלה, ושיחזרו נקודות ציון היסטוריות מהעבר מבגדד וגורמי הרשומות התרבותיות שלה; כדוגמה: הספר האלקטרוני "דוחא אל-וזירה פי תרך וקאעי אל-בגדאד אל-זאורה" בדרכו של ראסול חווי אל-כרקוקלי, שנחשב לחוברת העתיקה ביותר שנצפתה בעיראק; שם הודפס בשפה הטורקית למשך תקופת המושל דאוד פאשה בעיר קדימיה ב-12 החודשים של 1821, והליטוגרפיה הראשית שונתה להוצבה בבגדד ב-1816, ופרסמה את "כתב העת העיראקי". "; העיתון העיראקי הראשון.

הכרזות גם שיחזרו את "בן המזרח"; זהו הסרט העיראקי העיקרי שהופק ב-1945, והוא מספר את סיפורו של בחור עיראקי צעיר יותר שנוסע לקהיר כדי להשלים את מחקרו בסמים רפואיים, בהמשך לסופרים של בגדאד במאה האחרונה, ולספריות העתיקות שלה; הכוללות את "ספריית אל-נהדה" אשר נוסדה באמצעות עבד אלרחמן סהיב חייאווי ב"דרך אל-מותנאבי" בשנת 1957, ו"ספריית אל-מתאנה" אשר הוסבה להתקנה באמצעות קאסם מוחמד אל- רג'אב בתוך "שוק סארי" ב-1935.

ראש קבוצת החפירות באוניברסיטת קיימברידג', כריס הנדר, אמר ביום ראשון שנותר כי החפירות האחרונות שבוצעו על ידי משימת החפירה במערת שנדר, שהוקמה בפאתי העיירה ארביל בצפון עיראק, תציע הבנה גבוהה יותר. של האלמנטים שהביאו להכחדת הניאנדרטלים, מעירים על הצהרה חדשה על מציאת שרידי פחם, ומסבירים חלק מאורח החיים הניאנדרטלי ההיסטורי.

במשך שנים, קבוצת חפירות מעבר לים, הכוללת חוקרים ופרופסורים המתמקדים בארכיאולוגיה מאוניברסיטת קיימברידג' ואוניברסיטאות אקו אחרות, עוסקת בחפירות אדירות באזורים ארכיאולוגיים היסטוריים בצפון עיראק.

ערוץ Rudaw, באזור כורדיסטן בעיראק, ציטט את כריס הנדר שהכריז, "מערת שנדר תהיה מרכיב במומחיות המניעים שהובילו להכחדת הניאנדרטלים", וציין כי "הדעה הרווחת היא שהם היו הרבה פחות הצלחה מאשר לָנוּ."

והחפירות החדשות בתוך המערה הביאו, בהתאם לראש המיזם, למציאת קשר בין שרידי פחם לעידן שבו חיו הניאנדרטלים, שלדבריו, "יכול לייצג גורם מפנה ריאליסטי חדש בידע בהיסטוריה של הניאנדרטלים."

מערת צ'נדר ממוקמת למרגלות הר ברדוסט בסביבת ברזן, אt גובה של יותר מאלפיים מטר מעל מעלת הים, מזרחית לארביל, בירת סביבת כורדיסטן בצפון עיראק. בחפירות קודמות במערה נמצאו שאריות עצם השייכות ל-11 בני אדם, שצפויים להיות בני 75,000 שנה.

ובהתאם למנהל העתיקות של הנהלת העיר סוראן בנפת ארביל, עבד אל-ווהאב סולימאן, "מה שנצפה במהלך החפירות החדשות מראה שהניאנדרטלים בישלו, מה שסותר את התפיסות הקודמות בהתאם להן שלו. אורח החיים הפך להיות מוגבל להגירה ולציד והוא הופך לאכול את מה שהוא ראה בחיי הצומח בדומה לבשר נא."

בתחילת השנה הודיעו הרשויות האותנטיות באזור כורדיסטן בעיראק כי צוותים ממכללת קיימברידג' הבריטית ומכללת אוטונומה בספרד איתרו שלד אנושי שלפי האמונה שייך לניאנדרטלים במערת שנדר.

היא מסרה ששני הצוותים מתמידים בחפירות ובמחקר במערת צ'נדר, שבה חיו הניאנדרטלים כ-40,000 שנה בעבר.

קבוצת אוניברסיטת קיימברידג' לקחה דגימות מרוב שכבות המערה למטרת ניתוח ולהסתכל עליהן. הצוות גם קבע אוסף של מכונות עשויות מעצמות ומעין סלע שלא תמיד נקבע בתוך השטח השווה, והתגלה שהאספקה שלו היא המטרופולין של ואן בטורקיה היפנית.

העיר סוראן, הכוללת את מערת שנדר, ממוקמת 110 ק"מ מזרחית למחוז ארביל, בירת המיקום של כורדיסטן בצפון עיראק, קרוב לגבול עם טורקיה. היא מורכבת מ-346 כפרים בנוסף לעיר עצמה, וכיום מתגוררים בה כ-20,000 בני אדם. זה קילומטרים מוקף באמצעות מספר הרים ענקיים, ברובם הר זוזיק, הר קורק והר הנדרין.