חאלד בטאל, בראיון ממושך בטלוויזיה בתחילת השבוע, ציין כי ישנן קבוצות שניתן לפתח ולקדם תוך תקופה קצרה, ולסוכנויות שונות יש בעיות הקשורות למגוון הרחב של כוח אדם, שכן חברה אחת כוללת 5,000 עובדים, במקביל לכך שהמחסור בפועל אינו עולה על 2000, כלומר שלושת אלפים עובדים מהווים שיפור בתאגיד זה בלבד.
הוא לחץ שייתכנו ציורים ללא הפסקה כדי להגביר את התוכניות וההנחיות הקשורות לאופי הציורים של תאגידים אלה והיתכנותם הכלכלית, בנוסף לבדיקת כמה תאגידים ומשימות.
באטל תיאר כמה מפרקים במשרדו כיותר כמו רשת רווחה חברתית, וישנה אופנה לקראת סופי של חלק מהמפעלים, בנוסף למפעל משרדו להרחיב תוכנית תנועה בזמן הקצר, הבינוני והארוך להגדלת הייצור ולתנופת תנופה. , למקסם את התשואות הפיננסיות, להעריך כמה קבוצות ומשימות עסקיות, ולהניח בהיתכנות הפיננסית שלה, שיפור של מפעלים ומכונות עם עידן מתקדם, ועזיבה של מכונות מיושנות.
הוא הטריד שמתוך 31 סוכנויות ייצור מסחריות, אחת מהן הפשוטה ביותר מכסה את שכר העובדים שלה.
גורם לגיטימי במשרד המיזמים העיראקי הודיע לאל-ערבי אל-ג'דיד שהמיזם הנוכחי הוא דרך לתת מענה לאנשי מפעלים וסוכנויות שהפסיקו לפעול, שכן הם גנרלים עשרות מאות, והם כמובן היו מוקדם יותר מהיאנקי. פלישה של אצבעות יעילות.
האותנטי, שסירב לשמו, התעקש: "ישנם תאגידים שנהרסים כליל ואחרים שרוצים שיפוץ ובטיחות מוצרים. הרעיון להעביר את כוח האדם של אותם ארגונים למשרדים שונים הקרובים להתמחותם עומד על הפרק, בשל לעובדה שפיטורים או מתן פרישה מוקדמת אינם בגדר השאילתה, וזה גורם לבעיה חברתית עיקרית".
יועץ השיווק המוניטרי, סמיר אלנוסאירי, אישר למרכיבו כי חוסר היכולת של קבוצות עסקיות ממשלתיות לכסות את המשכורות בכוח האדם שלהן מהווה נטל על המערכת הפיננסית העיראקית ועל התקציב העממי של הממלכה.
אל-נוסאירי אמר לאל-ערבי אל-ג'דיד כי יש 227 קבוצות ייצור המזוהות עם משרד המיזמים העיראקי, מתוכן מאה וארבעים קבוצות ייצור הפסיקו לפעול לחלוטין, ומשרד האוצר אחראי לחלוטין למיסוך השכר של הצוות שלה.
אל-נוסאירי מסרה לאל-ערבי אל-ג'דיד שכל אחת מחברות הייצור והתעשייתיות פעלו במלואן לפני הפלישה לעיראק ב-2003, מכסה את הוצאות הייצור שלהן ומסווה את משכורות עובדיה באמצעות מימון עצמי, אך משך הזמן בעקבות הפלישה לעיראק הביאה להשעיית מגוון גדול של מפעלים אלה.
הוא דאג לכך שהיעדר רצון לאומי, עתיר דמיון, עתיר פנים ומלא, הותיר בעיות כספיות בסיסיות, שעיקרן השיבוש של התעשייה והייצור, מה שקורא להנחות מחקר היתכנות כלכלי שלם עבור המגזרים היעילים להציב אותם לכיוון בכיוון הנכון.
הוא ציין כי על המדינה לעבוד קשה לשיקום המפעלים הללו ולסייע בייצורם בשיתוף עם הרובע הפרטי, המחזיק בכלים ומדיניות כספיים שלו בטיפול בארגונים הללו בדרך להשגת שיפור בר קיימא.
גורם לגיטימי במשרד התעשייה העיראקי הודיע לאל-ערבי אל-ג'דיד שההתחייבות של היום היא איך לתת מענה לאנשי מפעלים וסוכנויות שהפסיקו לעבוד.
בהקשר, אישר החוקר הכלכלי, נביל אל-עלי, כי החברות של משרד התעשייה מייצגות עומסים אדירים על ממשלות עוקבות, מכיוון שהרישומים השנתיים שלהן מצביעים על הפסדים קבועים ללא הגנה על עלויות הייצור.
אל-עלי הורה לאל-ערבי אל-ג'דיד כי כל הניסיונות של ממשלות קודמות להחיות את הסוכנויות הללו לא צלחו, בגלל גורמים רבים, יחד עם אלה הקשורים לאופן השליטה בקבוצות הללו, החוקים בלחץ או מה שקשור. עם מכסות מפלגתיים בטיפול במשרד ובתאגידים באמצעות שימוש באירועים מפלגתיים. והציבו דמויות לא מוכשרות.
הוא מסר כי בין הסיבות השונות ניתן למנות את השחיתות המשתוללת במפרקי המדינה והתחוללותה באותם סוכנויות, וכן סיבות שונות הקשורות ליעילותם של כוח האדם והעובדים בסוכנויות אלה, והיקף יכולתם לבצע להשיג ייצור שמתחרה בייצור מיובא, עם היעדר הגנה מדינה על המוצר המקומי.
החוקר הכלכלי, עלי עוואד, סבור כי עסקי הייצור המזוהים עם משרד התעשייה מהווים מכשול עיקרי ל-pחריגה של המערכת הכלכלית העיראקית בהיבטים שונים, הקוראת לצייר כדי לוודא שארגונים אלו ממומנים בעצמם באמצעות טכניקות הייצור שהם מציעים לשוק, פנימית וחיצונית.
עוואד הנחה את אל-ערבי אל-ג'דיד כי המעבר של תאגידים תעשייתיים ממימון משמעותי למימון עצמי צריך להתבצע בהתאם לסטנדרטים ולדרישות של המערכת הפיננסית החדישה בשוק.
הוא הזכיר כי במהלך משך הסנקציות המוניטריות שהוטלו על עיראק לפני הפלישה, חסרו בתקציב המדינה מכירות נפט המסוגלות לשאת בנטל ההוצאות, והדאגה מכך הפכה להיות מוגבלת במיוחד לסיפוק הצרכים הבסיסיים. של האוכלוסייה, לא שיפור מסחרי.
יחד עם התעצמות ועידות הכוחות הפוליטיים העיראקים המסורתיים בבגדד, כדי לדון בתיקון לתקנת הבחירות המודרנית לפני היציאה לבחירות מוקדמות לפרלמנט, שכן מספר כוחות מציעים חזרה לרגולציה הקודמת המכונה " רחוב. מחלוקת פוליטית מתעוררת, תנועת "אמתידד", הלחץ האזרחי העיראקי הבולט ביותר בארה"ב, איימה לצאת לרחובות ולבינאום את הקושי, לרגל המרת תקנת הבחירות העכשווית והחזרתה לתקנת הבציר.
שבוע האולטימטיבי אמר ראש קואליציית "מסגרת התיאום", נורי אל-מליכי, כי ברצונם לתקן את הרגולציה הנוכחית בעזרת חזרה לתקנת הבציר, הנקראת תקנת "הלגו הקדוש", ובהתאם לתקנת הבציר. מכנה בחירות של 1.7 במחוז אחד. אל-מליכי מסר, בראיון לתחנת טלוויזיה שכונתית, כי "כל הגושים הפוליטיים הסכימו להחליף את חוק הבחירות לחוק ה-Saint Lego 1.7, מה שאומר שהמחוז יחזור להיות מחוז אחד, כי אני כבר לא. משוכנע בחוק הקודם".
ההודעה זכתה בעקבות עמדות פוליטיות שונות של כוחות שונים שאינם חילונים, שהזכירו חזרה לשיטת המחוזות היחידה בכל מחוז וחזרה ל"St. המכנה האלקטורלי המצורר על המעצמות הקטנות והעולות בחוסר הכוחות הפוליטיים הגדולים.
בימינו, יום שלישי, הזהירה הצעת ה"הרחבה" בהתנגדות להמרת חוק הבחירות הנוכחי ולהחזירו לישנה, ורמזה שההמונים עלולים לצאת לרחובות ולבינאום את הקושי אם הרוב בבית הנבחרים ישנה את חוק הבחירות. חוֹק.
ראאד אלסאלח, ראש הלשכה המדינית של תנועת "אמתידד", הודיע לכתבים בבגדד כי "חוק הבחירות של ימינו הוא תוצאה של מהפכה איכותית והקרבה מדהימות, משום שדמם של יותר מ-800 חללים התחלף לתועל הקריטי הזה של מהפכת אוקטובר, ואיננו יכולים לאפשר לאחרים לשלוט ברגולציה הזו". למעט ההערות שנעשו על ידי אולם בית המשפט הפדרלי בנוגע לספירה ידנית ומיון, בנוסף לעניין מכסת הנשים.
אל-סאלח הזהיר מפני "לחזור שוב לחוק הלגו הקדוש", תוך ביקורת על "ניצחונם של אנשים שקוצרים 20 קולות בבחירות, בהשוואה לאובדן של אנשים שקיבלו 10,000 קולות, למשל".
אל-סאלח מבולבל כי "לא ניתן לשנות את הרגולציה, ואנו נמליץ על עומס כביש שדרכו הפכה הרגולציה לשונתה והצביעו עליה במעון הנציגים", והדגיש כי "אם אחרים יתעקשו על השינויים הללו, הלשכה לשליחת מכתבים למקומות הבינלאומיים המאוחדים, למועצת הביטחון העולמית, לאיחוד האירופי ולכל מפעלי זכויות האדם", ומייחסים את הצעד הזה להיות "ספירה של אתיקה פוליטית. באשר לניצול הרוב הקיים כדי להחליף את תקנת הבחירות, זה אין שום קשר לאתיקה הפוליטית הזו".
הכוחות הפוליטיים הקונבנציונליים צריכים לחזור לשיטתו של מחוז בחירות אחד בכל מחוז, אפילו כשהחוק המודרני שהיה בתוקף בבחירות האחרונות חילק את עיראק לשמונים ושלושה מחוזות בחירות, והמנצח הוא היחיד שיקבל את הטוב ביותר. מגוון הצבעות באותו מחוז.
עם זאת, החוק הישן המכונה "תקנת הלגו הקדוש" הוא גישה מתמטית לחלוקת קולות האזרחים לרשימות הבחירות המשתפות פעולה, כך שהקולות מחולקים ב-1.3 כלפי מעלה, ואז הרשימות הקטנות מקבלים סיכויים נוספים לנצח בפרלמנט. מושבים, וככל שהמחלק הבחירות טוב יותר הוא 1.6 או יותר, כך הוא נמוך בהרבה. ההסתברויות של הרשימות הללו ושל המושבים של קואליציות ענק השתפרו, וגישה זו "לא מאוזנת" בהתאם למשתתפי האירועים החדשים, מכיוון שהיא מאפשרת לאירועים הקונבנציונליים שיש להם עמדות בתוך האומה וכסף פוליטי לנצח בקלות, ו החוק העתיק שהכוחות המסורתיים רוצים לחזור אליו מכניס את ההצבעות לזוז. לרשימת הבחירות של החגיגה ועכשיו לאלמועמד עצמו, מה שהקל על הדחיפה כלפי מעלה של צירים שייצגו את האירועים שלהם ולא עוד את הקהל שלהם.
אישור הרגולציה החדשה הגיע לכאן לאחר הסכמתם של הכוחות הפוליטיים לצרכים הבולטים ביותר של המפגינים העיראקים שיצאו ב-1 באוקטובר 2019, שפשטו בעיירות דרום ומרכז עיראק ובבירה בגדאד. נמשך יותר מ-14 חודשים, ודרש רפורמות בגאדג'ט הבחירות במדינה, כאחד הצעדים לשיבוש הרגולציה. מערכת המכסות העדתית במיקום בגלל הפלישה של ארה"ב ב-2003.
כוחות עיראקים אזרחיים ועצמאיים, באופן קיצוני ביותר "אמטילאדה", "דור חדש" ו"ישראקה קאנון", ביצעו ארבעים תשעה מושבים בפרלמנט החדש בהתאם לחוק החדש, אבל שני הגושים הפשוטים ביותר הצליחו להקים קואליציה בתוך הפרלמנט, כלומר "Emtilada" ו"עידן חדש". עם 21 מושבים פרלמנטריים, שזה אחוז גדול לפי משקיפים, במיוחד בשל העובדה המקסימום של הכוחות האזרחיים, המורכבים מהחגיגה הקומוניסטית, החליטו להחרים את הבחירות.
0 תגובות