בהתאם להודעה לעיתונות, מועדון האסירים הפלסטינים ותנועת השבוי הלאומית, על כל מרכיביה, הטילו אחריות מוחלטת על הנהלת בית הסוהר בקריירה על מצבו הבריאותי של האסיר דקה, כתוצאה מהפשע של רשלנות קלינית מכוונת ( הרג איטי), שהוא וחבריו האסירים החולים היו נתונים לו במשך שנים רבות.
מועדון השבוי הראה שהאסיר, דקה, סבל שנים של בעיות דם, והוא לא אובחן עוד בזמן שהפך לסרטן. לפני כשנתיים עלה בדעתו לעבור בדיקות דם תקופתיות, אך הנהלת הכלא התמהמה בכך.
והוא ציין שהאסיר, דקה, היה נתון, כמו הרבה אסירים בבתי הכלא המקצועיים, לרצף של מדיניות פוגענית ותנאי מעצר מרושעים, שגרמו לתוצאה הסופית הזו, ושהסרטן שלו מאשר שוב את רמת הפשיעה המתמשכת. כלפי אסירים, וזה נקי שהעובדות הקשורות לאסירים חולים הולכות למסלול מסוכן יותר. במיוחד בהתחשב בעובדה שחלק גדול מהאסירים עצור במשך 4 עשורים או יותר, והם רגישים יותר מאי פעם מאשר לחלות במחלות קיצוניות.
מועדון השבויים הציג כי בשנים האחרונות, ובמיוחד לאור אותה שנה אולטימטיבית, אנו עדים לגידול מבריק במספר האסירים המועטים עם רוב סוגי הסרטן והגידולים בשלבים שונים, והקיצוני המקסימלי של המקרים הללו הוא מקרה האסיר נאסר אבו חמיד, שעובר אובדן חיים בכלא "רמלה".
האסיר והפילוסוף וליד דקה (60 שנה) מהעיירה באקה אל-גרביה בתוך השטחים הכבושים בשנת 1948 לספירה, עצור מאז ה-25 במרץ 1986, והוא בא ממשפחה משלו הכוללת 3 אחיות ו-6 אחים, וציין כי איבד את אביו במשך שנות מעצרו.
האסיר דקה נחשב לאחד האסירים הבולטים המקסימליים בתוך בתי הסוהר המקצועיים. הוא תרם לנתיבים רבים בתוך הקיום הכלוא של האסירים. במשך הקריירה הארוכה שלו במעצר, הוא הפיק ספרים, מחקרים ומאמרים רבים, ותרם קוגניטיבית למומחיות ההתענגות על הכלא והתנגדותו. רוב הקורסים הבולטים ביותר של האסיר דקה: "זמן מקביל" לאחר מכן, "יומני ההתנגדות בתוך מחנה ג'נין", "המסת ההכרה", "סיפור השם של משחק הנפט", וכן "הסיפור של שם משחק החרב."
בשנת 1999, האסיר, דקה, נישא לאשתו, סאנה סלמה, ובפברואר 2020, הם הביאו לעולם את בתם, מילאד, באמצעות הזרע המשוחרר.
האסיר דקה הפך להיות נתון למספר מדיניות פוגענית בניגוד לרקע של הפקות ההבנה שלו במיוחד. מקצוע הנהלת הכלא ביקש להחרים את כתביו ואת ספריו האישיים. בנוסף, הוא עמד בפני בידוד והעברה שרירותית.
ראוי לציין כי המקצוע גזר נגדו עונש מאסר לאורח חיים, אשר נקבע מאוחר יותר על 37 שנים, והמקצוע גזר שנתיים לעונשו בשנת 2018, כדי להיות בן 39.
בחור פלסטיני צעיר יותר מהעיר סילוואד, מזרחית לרמאללה, בתוך הגדה המערבית החיונית, התחלף למוות באמצעות כוחות מקצוע ישראליים, הלילה, רביעי, בתוך העיירה דיר דיבואן, מזרחית לרמאללה.
ומשרד הכושר הפלסטיני הודיע, בהצהרה קצרה לעיתונות, כי הרשות לעניינים אזרחיים ידעה על מותו של מוג'אהיד מחמוד חאמד (בן 32), לאחר שנורה על ידי שימוש במקצוע.
מאוחר יותר הראתה הרשות לעניינים אזרחיים כי השיגה את גופת השהיד חאמד לאחר שהפעילה מאמצים כבירים, מה שמעיד כי היא הועברה למתחם הקליני הפלסטיני ברמאללה.
ממשרד הכושר נמסר כי מבדיקת מסגרתו של השהיד עולה כי אירעו תאונות רסיס ספורדיות בתוך החזה ופציעות קליעים בירך, ברגל, בכבד ובמעיים.
ראש עיריית סילוואד, ראאד חאמד, אישר לאל-ערבי אל-ג'דיד כי כוחות הכיבוש הרגו את חאמד הצעיר בתוך העיר השכנה דיר דיבואן, במקביל לכלי תקשורת ישראלים שהצהירו כי כוחות הקריירה רדפו אחר מכוניתו של חאמד הצעיר. לאחר שפתח באש על ההתנחלות עפרה, מזרחית לרמאללה.
ראש העיר הסביר שהשהיד הוא אסיר משוחרר ששהה כתשע שנים בבתי הכלא של הכיבוש, והפך בתחילת שנה זו למשוחרר, משום שכוחות המקצוע רדפו אחריו במשך ימים.
לגבי מרכיבו, נכסים סמוכים אישרו לאל-ערבי אל-ג'דיד כי כוחות הכיבוש ירו בחאמד ליד המכללה התעשייתית דיר דיבואן, ומנעו מכולם להתקרב אליו, ומנעו צוותי אמבולנס מלהגיע אליו.
כוחות הקריירה העצימו את הטקט שלהםטיקים ביפן רמאללה, כשהם מציבים מחסומי חיל הים ליד צומת "כרמלו" קרוב לכפר אל-טייבה, הכניסה לעיר סילוואד ובתוך הערים עין סיניה ויברוד, ואיתרו תלוליות אדמה בסמוך להסכם. של עפרה.
הסכם עפרה הסמוך לעיר סילוואד, מזרחית לרמאללה, היה עד לרצף של יריות במהלך הימים האחרונים, בעוד שרשויות המקצוע רודפים אחרי חאמד הצעיר על עלויות המעמד מאחוריהם.
נותרו 27 ימים שימושיים ביותר לפני שחרורו של דיקן האסירים הפלסטינים בן שישים וארבע, קארים יונס, לאחר שבילה 40 שנה בכלא הישראלי, וציין כי קריאתו נרשמה במספר רב של עסקאות חלופיות ללא יישום. בתוך העיירה ערה, דרומית לעיר חיפה בפנים הפלסטינים, נמשכות ההכנות בתוך מעון חוג קרובי המשפחה של יונס בעיצומן.
הנגיעות האחרונות ממשיכות להיות השלמת הכנת ביתו, המשקיף על ואדי ערה, ובנוי בסמוך לבתיהם של אחיו חכים, תמים, נדים ואחיותיו, פתן והלה. בתוך כמה ימים, האנשים צפויים להשלים את מה שהם התחילו, בעוד הציוד החשמלי לבית המשפחה מוכן, בנוסף לריהוט.
באיזשהו שלב בשנות המעצר הממושכות, איבד כרים יונס את אביו עשר שנים בעבר. באשר לאמא שלו, חג'ה סובחיה, אום כרים, היא מתה על סף התמדה גם אחרי 39 שנים של התמדה במקביל לריצה בין בתי כלא מהמרחק מהדרום ועד לצפון הרחוק. היא רצתה לראות את קארים נכנס לבית, כפי שייעצה לאל-ערבי אל-ג'דיד בראיון שנה בעבר. באותה תקופה, היא טענה, "שום דבר לא משתווה לשמחה הזו".
"לכרים נותרו 27 ימים לשחרורו", אמר נדים יונס, אחיו של דיקן האסירים, לאל-ערבי אל-ג'דיד, והוסיף כי במהלך ארבעים השנים הוא היה עד לשחרור של מאות אסירים לחופש. הפעם הוא יודיע על הניסיון הזה. הוא ממשיך, "אני חושב שזה הולך להיות קשה, דווקא אחרי ארבעים שנה, ובעיקר בגלל העובדה שכולנו מציעים איתו בצורה מדהימה. קשה לו שהוא רואה את המתבגרים ערוכים לכל דבר, ו הם שמחים יותר לשחרר אותו מאשר עצמם."
נדים מציין, "עם זאת, קארים איבד את אמו לפני זמן קצר לחלוטין, ועשר שנים בעבר הוא איבד את אביו. התענוג יכול להיות לא שלם במיוחד, אבל אלה החיים. קארים הוא חזק ומאמין בתלות הזו, וכן הוא מבין את זה, כמו ערימות של אסירים אחים שלא במקומם." אמא ואבא, ושגם הם סבלו". והוא הביא: "הוא עשוי להשתחרר ולחזור למשפחתו, לאחיו, אחיותיו ובני דודיו בשכונה בה גדל ולמד. אנו מקווים לפצות את ארבעים השנים בכל מה שנוכל".
נדים הציג, "ארגנו לו בית לגור בו, בתקווה שיסתגל כמה שיותר מהר לאורחות החיים (מחוץ לכלא)". והוא ציין שכרים יפגוש את שתי אחיותיו, אחיו וכל חבריו, והוא קיווה "לספק את שאיפתו להתחיל מעגל של קרובי משפחה. לאורך כל מעצרו, הוא סירב להתרועע או לנהל מערכות יחסים, כפי שהפך ב התנגדות לרעיון הזה וכעת לא הוכרה מתי הוא עשוי להשתחרר". הוא מסר, "שעת הסגירה שפגשתי אותו ראש בראש הייתה בבית המשפט ביום של שביתת החירות והכבוד באפריל 2017".
בעוד קארים הפך למעצר, נדים הפך לחמש עשרה שנות עתיקות, והוא לא מסתיר שבזמנו, "לא זיהינו אותו כפי שאנו מבינים אותו בימינו. בזמן שהייתי בן 15 שנים בציר, הייתי עסוק בעצמי ו העתיד שלי, ושלא הכרתי את קארים כי קיימתי איתו סקס מועט או בכלל". ואז נדים חיקה את אחיו בכמה עניינים, "אהבתי כמה מהתפתחויות האישיות שלו; הכוח שלו, האומץ והמניפולציה שלו על התנאים". נדים טוען: "לא זכיתי להכיר את קארים עד שהוא נכנס לכלא, אבל לא יותר דרכו, אלא דרך החשבונות של חבריו על התפקידים שלו. היום אני רואה איך הוא מציע בכל בעיה, ושאני מרגיש שלו רציונליות ושקט, כשהוא מתלבט ודן במצבים ובפרטים מאוד ייחודיים, ויש לו תשובות רדיקליות". ". נדים מוכן בקוצר רוח לאחיו, "על מנת שהוא יהיה בינינו בבית, ונהיה תלויים בו, תלויים בו ונרוויח ממנו בגידול ילדינו. אנחנו מרגישים שהוא מנהיג, ואני רוצה שניקח מהתכונות שלו".
קארים יונס התחלף ב-23 בנובמבר 1958 לילד בתוך המטרופולין של ערה שבפלסטינים בתוך הבית. הוא הפך למעצר ב-6 בינואר 1983, והוא נידון למאסר עולם על מחירי "השתייכות לתנועת הפתח" ששינתה אסורה בזמנו, ו"בעלות בלתי מוסדרת על אקדחים" ו"הרג חייל ישראלי". משפט בית המשפט הצבאי בתוך מטרופולין לוד גזר גזר דין של "מוות בדרך של מעשה".
טינג", וחודש לאחר מכן חזרה בה מבחירתה וגזרה גזר דין הממיר את גזר הדין ממוות למאסר קיום, כלומר ארבעים שנה.
לפני שכרים יונוס הפך לאסיר פלסטיני בירכתי הסורגים ולסמל של תנועת השבי לאחר שסירב לכל עסקאות ואפליה בין אסירים, הוא הפך לבחור צעיר יותר שעכשיו לא עולה על 23 שנים עתיק ביום מעצרו והפך לאוניברסיטה חוקר במכללת בן גוריון בנגב, עוסק בבחינת הנדסת מכונות.
יש לציין כי מאהר יונס, בן דודו של קארים, שהיה עצור בנוסף במשך 40 שנה, יכול להיות משוגר ב-17 בינואר 2023, תוך ציון שהוא נעצר במסגרת התיק השווה.
והאסירים של הפלסטינים בתוך הבית בגלל שלפני הסכמי אוסלו ב-1993, הם קארים יונס ומהר יונס בהתחשב ב-1983, וליד דאקה מבאקה אל-גרביה בגלל 1986, איברהים אבו מוך מבאקה אל-גרביה ב-1986. , ומוחמד תאופיק ג'בארין מאום אל-פחם על רקע 1992. אחמד עלי אבו ג'אבר מכפר קאסם שוקל 1986, בשיר עבדאללה חטיב מרמלה שוקל 1988, איברהים ביאדסה מבאקה אל-גרביה בשל העובדה ש-19 מוחמד חסן, 19 ועבדאללה חסן איגבריה ממושריפא ויחיא מוסטפא איגבריה בהתחשב ב-1992.
0 תגובות