שיטות החגיגות שונות בין משפחות עיראקיות, ולכן חלקן מכינות ממתקים ומאפים, ומזמינות קרובי משפחה ועשויות להחליף ביקורים, בעוד שאחרות מעדיפות לקבל את השנה החדשה במסעדות, בבתי מלון או באולמות המיועדים לאירועים וכן ב- רחובות, כיכרות ציבוריות וכיכרות שהופכות להתכנסויות

חגיגות השנה החדשה חודרות בעיירות עיראק, אך הגדולה שבהן מתרחשת בתוך הבירה בגדאד, אליה מבקרים ערימות של משקי בית וחבר'ה צעירים יותר לפני ערב 12 החודשים החדשים, והם משוטטים בשעות הלילה בשווקים ובעסקים חברות, על אף ההמונים, שכן הלילה הזה הוא "אחד הלילות המעטים של הקיום".

כמובן, חגים מספקים הזדמנויות לבעלי מתנה ולרוכלים להפיק רווחים בגודל טוב, וחלק מהמנשאים הללו מתחפשים לסנטה קלאוס, מוכרים ורדים, כובעים ורודים וצעצועים לילדים.

כיכרות אל-תחריר מלבניות, אל-פירדאוס ואל-נוסור בבגדד הראשית, יחד עם שדרות אל-מותנאבי, נלקחות בחשבון מרבית המרכזים החיוניים המקסימליים לחגיגות, במיוחד מאז משרד החיים, בשיתוף עם עיריית הבירה, מכשירה אותם להשיג פעילויות ייחודיות לאירוע, מקימה תצוגות ענק, מציגה הצגות תיאטרון ויצירתיות ומארחת זמרים. הספורט מלווה בחלוקת דגלי עיראק בסביבה של הנאה וריקודים הנמשכת עד שעות הלילה המאוחרות, בכוננות ביטחונית מתונה כדי לחסוך מכם אלימות.

מוחמד אל-קרדי (ארבעים ושמונה שנים) הנחה את אל-ערבי אל-ג'דיד: "חגיגות השנה החדשה אינן דומות למוקדמות, שכן הניירת, המנגנונים ואפילו שיטות הטיפול בהן השתנו. בחוץ, עיראקים נהגו לחגוג בבתים ובגנים ציבוריים, ולקיים שיעורים לצליית בשר ודגים, בתוך משקי בית. פעם לא נתנו שנחשבים אחד מחבריו שמחים בחוץ, אולם כיום הצעירים שמחים לבד, האבא והאמא לבד, והגברות עם החברים שלהן, והשינוי הזה אינו גרוע, אולם הוא מאבד את הטעם של החגיגה בתוך המשפחה השווה. עניין זה אינו מתקיים כעת עבור כולם שניהם, מכיוון שכמה משקי בית מארגנים חגיגות, העיקרון הוא בבית לארוחת ערב קבוצתית, והשני הוא ברחובות ובכיכרות הציבוריות, בהן הם הצטרפו לאנשים בצפייה בזיקוקים שנסגרים יותר מ-10 שעות.

לכבודה, חלימה עדנאן אלעבדאלי (בציר חמישים ושלוש), בראיון שלה לאל-ערבי אל-ג'דיד, סבורה כי "חגיגות חיוניות בשל העובדה שהן מחזקות את מעגל קרובי המשפחה ובדרך כלל מעבירות יחד את משק הבית, אז אנחנו משתמשים באירועים האלה כדי ליצור קשר עם המשפחה ולהזמין אותם לפגישה. חגים חדשים של 12 חודשים מביאים בדרך כלל לנישואים כימים חשובים ותאריכים אדירים.

היא מספקת, "חגיגת יום ההולדת של השנה החדשה היא מנהג עיראקי חיוני, זה קשור לקישוט בתים, הכנת אוכל דגים מוכן, ממתקים ומאפים, וקניית בגדים חדשים לילדים".

אל עבדלי מגלה ש"יש משפחות בכל זאת שומרות על צורת חגיגת ראש השנה החדשה, אבל אחרות בוחרות ללכת למקומות אכילה ופונדקים ולהשתתף בקונצרטים של זמרים באולמות, שזה שיפור מצוין, בתנאי שזה לא עובר את גבולות המוסר הציבורי. החגיגות הושעו במשך שנים בגלל בעיות ביטחוניות". אבל המשפחות המשיכו לארגן תקופות שקטות בתוך הבתים.

למרכיב שלו, חסן עבדאללה (29 שנים) מנפת כירכוכ אמר לאל-ערבי אל-ג'דיד: "אני אוהב לטייל עם בן זוגי ושני ילדים ברחובות במהלך ערב 12 החודשים החדשים, ואז לסייר בבית של אבי ולהישאר ער עם אותם עד הבוקר."

הוא מציין כי "הקריאה הבלתי מתונה לקבל מדי פעם קרקרים וזיקוקים גורמת לצרות, ולכן כמה משפחות חוששות שבוודאי שאחד מחבריהן ייפגע בגללם, ולכן הם בוחרים לחיות מהבתים שלהם. בכל מקרה במקרה, העיראקים מחפשים כל אירוע משמח כדרך לרוקן את האומללות והדאגה שבתוכם". .

זינב אל-למי (21 שנים), המתגורר במטרופולין נג'ף, אומר לאל-ערבי אל-ג'דיד כי "השנים הקודמות היו עדות להיעדר גילויי שמחה וקישוט לאורך חגיגות 12 החודשים החדשים, ואז השתנה מצב העניינים. שנים בעבר, וזה הפך לאפשרי לאנשים להשתעשע במסעדות ולצאת לטיולים בלילה, ונג'ף הפך. וכרבלא עדה לשמחות לאחר ששלט בכמה אנשי דת קיצוניים שמסרבים ליהנות ב-12 החודשים החדשים, ו לעיראקים אין הרבה שמחות, אז הם מסתכלים בשקיקה לקראת החגים".

עיראק עדה לירידה במגוון הנוצרים שאמורים להיות נוכחים בחגיגות 12 החודשים החדשים, בגלל צרות בטיחות והאיומים שהם נחשפו אליהם, עד שהם הפכו למיעוט מאוים, אבל רחובות בגדאד הם מעוטר בעץ חג המולד.