עומר שומר, כשסימני עייפות זוהרים על פניו, "גם את חופשות הלימודים אני מנצל אותם באמצעות יציאה לעבודה עם חבריי למחנה, שעובדים בשטחים חקלאיים, כמו מבחר זיתים או צבירת תפוחי אדמה, ועוד רבים אחרים, ואני מקבל שכר יומי של כ-45 לירות טורקיות שאני מספק לאבי".
עומר הולך בעצמי לאסוף פסולת, וזה בהחלט משתלם למלא קבוצה מחבריו שאוספים בנוסף פסולת פלסטיק ומסתדרים יחד. סדרת פסולת למניע של חימום הפכה בסופו של דבר לתופעה משמעותית בתוך מחנות העקורים בצפון מערב סוריה, מכמה מניעים, המכריע שבהם הוא העוני, והעמלות המופרזות של חומרי חימום בריאים ובסיסיים יחד עם בנזין ועצי הסקה. , תוך התעלמות מהנזק עקב חומרים פלסטיים כדי לקצור מעט טמפרטורה חמה, שכן שמיכות לבדן אינן מספיקות, במיוחד במקרה שהן נרטבות. מי גשמים מחלחלים לתוך האוהלים.
אביו של עומר, מוהנאד איסמעיל, מרגיש מרוצה מבנו על התעקשותו בחיפוש אחר ידע, העזרה הכלכלית שלו ואהבתו לאחיו הצעירים יותר. הוא אומר לאל-ערבי אל-ג'דיד: "עומר הפך לשש שנות עתיקות כאשר נעקרנו מהכפר שלנו אל-דראבילי באזור הכפרי של חמה לפני עשר שנים, והוא גדל בתוך החיים הקשים של מחנות, במיוחד בשל העובדה שעברנו במשך שנים בין שלל האתרים והמחנות.
מוהנאד אישר כי "עומר אוהב מאוד את האחים שלו וחושש עבורם מהקור, והוא מאפשר לי במזומן אם יש לו אפשרות תהליך".
סיפורו של עומר הוא אחת ממאות הטרגדיות של העקורים בתוך מחנות צפון מערב סוריה, שהולכות ומחמירות 12 חודשים אחר שנה. מעסיק ההגנה האזרחית בסוריה (הקסדות הלבנות) הזהיר, בהצהרה קודמת, מהידרדרות מצבי המגורים במקום, וציין כי הפסקת המנדט להרחיב את הגישה לסיוע הומניטרי מעבר לגבול לאזור, מעידה על אסון הומניטרי.
ההכרזה ציינה כי חוסר הביטחון בארוחות באזורי צפון סוריה הגיע לרמות שיא, שכן שמונים% מהסורים סובלים מחוסר אמון במזון, ויותר מ-90% מהם חיים מתחת לקו העוני.
0 תגובות