משבר השכר של עובדי ציבור עמד בראש האתגרים הכלכליים הפנימיים של הפלסטינים במהלך 2022, בשנה שבה הייתה עדה לירידה מתמשכת במענקים ובסיוע החוץ שהופנה לתקציב הפלסטיני, אך הממשלה לא החלה ביישום תוכנית הפרישה המוקדמת

עובדי ציבור מקבלים משכורות חלקיות, שייחסו הרשויות לניכויים ישראלים מכספי הפינוי והירידה במתנות מבחוץ. השכר הבלתי גמור לעובדי ציבור הוביל לגידול בחובותיהם לרשויות, שאינן מסוגלות להציע שכר מלא, ובמקביל למלא את חובותיה קרוב יותר למוסדות הממשל, ולהקלה בחיובים ההפוכים.

העלות הכוללת של השכר החודשי עומדת על 950 מיליון ש"ח בקצב של חודש (275 מיליון דולר), המחולק בין עובדי ציבור, גמלאים ומשכורות למחצה (קצבאות אסירים, קצבאות סוציאליות ועוד).

הכמות הכוללת של מקבלי שכר בשוק הפלסטיני היא כ-245,000 איש, בין עובדים לגמלאים, או אנשים שמקבלים קצבאות חודשיות מהרשויות.

מנגד, רווחי הרשויות המשותפות מסתכמים כיום במיליארד שקל (290 מיליון דולר), 92 אחוז מהם מגיעים ממיסים ואגרות שמשלמים אזרחים, וההרגעה היא בין הצעות חיצוניות והכנסות שונות.

בשל השכר הבלתי הולם ואי יכולתה של הממשלה לשלם אותם במלואם, הכין משרד האוצר תוכנית משולבת לפרישה מוקדמת במטרה להשיל 30,000 אנשי ציבור (אזרחי וצבא) ולהפנותם לפרישה מוקדמת מרצון וחובה.

כמות אנשי הציבור בפלסטין (על פסגה בציוריהם) היא כמאה וארבעים, 000 עובדי אזרח וחיל הים. בקשת הפנסיה המוקדמת שואפת לצמצם אותם למאה ועשר,000.

אבל, הרשויות לא החלו לאכוף את בקשת הפרישה המוקדמת, ומספר קילומטרים צפוי שזה יכול להתרחש בהמשך 12 החודשים הבאים, בהתאם למה שגילתה חברת אנדולו ממקורות במשרד האוצר הפלסטיני.

ציורים בישראל

בתקופה שבה הרשויות אינן מסוגלות לשלם את משכורות עובדיה ולמלא משרות במגזר הציבורי והפרטי, ישראל רשמה ב-12 החודשים את הזרם החשוב ביותר של עובדים פלסטינים.

באזור השני של 12 החודשים הללו, כל התעסוקה הפלסטינית בישראל ובהתנחלויות עלתה על 220,000, על פי עובדות של הלשכה החיונית הפלסטינית לעובדות, שזה הטווח הטוב ביותר שנרשם ברישומי העסקה הפלסטינית בבית.

מבחינה פיננסית, העבודה הזו הצליחה לשמר כוח מסוים לשוק הסמוך, בגלל הכנסתה העודפת בישראל, שכן שכרם החודשי הממוצע הוא 1.5 מיליארד שקל (435 מיליון דולר).

עם זאת, השוק הסמוך בגדה המערבית סובל כיום בעיקר ממחסור בעובדים טכניים מיומנים, שראו מקום בתוך השוק הישראלי לציורים עם שכר גבוה בהשוואה לשכר המשולם בגדה המערבית.

בימים אלה, הפכה ישראל לסוכנות השנייה בגודלה של מאמץ פלסטיני במונחי שכר, העולה על השטח הציבורי הכללי, ובאה שנייה אחרי האזור הפרטי.

הצעות חיצוניות

לא משנה הצעות התפתחותיות בחוץ שתועדו בשלב כלשהו ב-12 החודשים המודרניים, הן נשארות הרבה פחות מאלה שסופקו לפני שמונה שנים, למשל.

נתונים סטטיסטיים של משרד האוצר הפלסטיני מלמדים כי סיוע חיצוני כללי לתקציב הציבורי הסתכם ב-220 מיליון דולר בעשרת החודשים הראשונים של 12 החודשים הללו, עם פריחה של 250 אחוזים על בסיס שנתי.

עם זאת, התמיכה השנתית הממוצעת שהופנתה לרשויות הפלסטיניות לפני 2015 הפכה למיליארד דולר.

הסיבה לירידה בסובסידיות בשנים הנוכחיות היא הפסקת הסובסידיות האמריקאיות בחציון של 150 מיליון דולר בשנה, רוב הסובסידיות הערביות נעצרות בחציון של שלוש מאות מיליון דולר בשנה, והירידה בסובסידיות אקו.

ובעוד שהסבסוד היווה 25 אחוזים מכלל התקציבים הפלסטינים, הוא ירד בשנים האחרונות והמתקדם להרבה פחות משמונה אחוזים, על פי עובדות משרד האוצר.